תקוני הזהר · פרק קכ״ז, ג׳

גַּוָּון חִוָּור בֵּיהּ אֵ"ל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, גַּוָּון תְּכֵלֶת כָּרְסַיָּא דְּדִין, דְּאִינוּן אִימָּא עִלָּאָה אִימָּא תַּתָּאָה, אהי"ה אדנ"י, מֶלֶךְ דַּאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ יהו"ה יהו"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי ל ד) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע, וְאִינוּן חָכְמָה וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מִסִּטְרָא דְּדִין אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲנִי אָמִית (דברים לב לט), וּמִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא דְרַחֲמֵי אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַאֲחַיֶּה, וּבְגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כַּד הֲווֹ מִסְתַּכְּלִין בְּגַוָּון תְּכֵלֶת דְּעִינָא הֲווֹ מַעֲנִישִׁין בֵּיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עִינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.