תקוני הזהר · פרק קכ״א, ט׳

אִשְׁתָּאֲרוּ עִִשֶׂר תִּקּוּנִין, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וְאַתָּה תֶחזֶה מִכָּל הָעָם, בְּשַׂעֲרָא בְּגַוָּונִין דִּילֵיהּ בַּאֲרִיכוּ דִילֵיהּ בַּקְּמִיטוּ דִילֵיהּ, בְּמִצְחָא בַּקְּמִיטוּ דְמִצְחָא בַּאֲרִיכוּ דְמִצְחָא בְּפוּתְיָא דְמִצְחָא בְּשִׁרְטוּטִין דְּמִצְחָא, בְּאוּדְנִין (בס"א באודנין שערא דנחית עלייהו או תחותייהו), בְּאִלֵּין אִדְרִין דְּאוּדְנִין בְּשַׂעֲרָא דִתְּחוֹת אוּדְנִין, בְּאַנְפִּין בְּדִיּוֹקְנִין דְּאַנְפִּין בְּפַרְצוּפָא דְאַנְפִּין, בְּעַיְינִין בְּגַוָּונִין דְּעַיְינִין בַּקְּרִיצִין דְּעַל עַיְינִין, בְּחוֹטָמָא בַּאֲרִיכוּ דִילָהּ בְּפוּתְיָא דִילָהּ בִּקְמִיטוּ דִילָהּ, בְּפִימָא בִּפְתִיחוּ דִילָהּ בִּזְעִירוּ דִילָהּ, בְּצַוָּאר בַּאֲרִיכוּ דִילֵיהּ