תקוני הזהר · פרק קכ״א, א׳

נְקוּדִין כָּל נְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִינוּן נְקוּדִין בְּהֵיכָלָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְנַהֲרִין כֻּלְּהוּ עַל צִיּוּרִין, כְּאַבְנִי מַרְגְּלָאן דְּנַהֲרִין עַל רֵישָׁא דְכִתְרָא, וּכְגַוְונָא דְכֹכְבַיָּא נַהֲרִין בִּרְקִיעָא, וּבְגִין דְּכָל נְקוּדִין דְּכֹכְבַיָּא בֵּיהּ, אִתְּמַר (בראשית א יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אלהי"ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה (ס"א דא נשמתהון דצדיקייא דמשתדלין באורייתא להוציא לאור כל תעלומה, הדא הוא דכתיב (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגומר).