תקוני הזהר · פרק י״ב, ו׳

וּבְגִין דָּא אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ (ויקרא כו ב), דָא בַּת יְחִידָה, דְאִיהִי שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, בָּהּ תַּלְיָין כָּל שְׁמִירָתָן דְּעִִשֶׂר סְפִירוֹת, דְּאִתְקְרִיאוּ שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת (שמות לא טז), דָּא בַּת יְחִידָה, דְאִיהִי שְׁמִירָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וּמָאן דִּמְחַלֵּל לָהּ לַאו אִיהוּ נָטִיר מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם יד) מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת, מָאן דְּאַעִיל בִּרְשׁוּת דִּילָהּ שִׁפְחָה חֲלָלָה זוֹנָה, דִּרְשׁוּת דִּילָהּ אִיהוּ תְּחוּם שַׁבָּת, כְּגַוְונָא דִתְּחוּם וּגְבוּל דְּיַמָּא, דְאִתְּמַר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם (ירמיהו ה כב), וּמַאי נִיהוּ וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הושע ב כ), וְלֵית יָם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא.