תקוני הזהר · פרק קט״ז, ו׳

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, הָא אִתְגַּלְיָא א' בְּרָזָא עִלָּאָה כַּד אִסְתַּלַּק עִלַּת הָעִלּוֹת בְּאָת י' וְאִשְׁתָּאַר וי אֶלָּא מַאי אוי, אָמַר לֵיהּ (א' עלאה) (נ"א אית א') לְעִילָא מִן א', דְּאִית א' מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִית א' מֵאַתְוָון זוּטְרָן, וְאִית א' מֵאַתְוָון בֵּינוּנִיִּים, (נ"א זה שייך לדף פ"ג ע"א ועוד נעשה אדם) אִינוּן אָדָם דִּבְרִיאָה אָדָם דִּיצִירָה אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (קהלת ה ז) כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר, וְאִית תְּלַת עִלָּאִין עֲלַיְיהוּ בְאֹרַח אֲצִילוּת, וַעֲלֵיהֶם אִתְּמַר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.