תקוני הזהר · פרק ק״ז, ו׳

וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו"ה דָּא רֵיחַ נִיחֹחַ, וּמַאי נִיהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ דָּא צַדִּיק דְּבֵיהּ נְיָיחָא, דְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק, אִשֶּׁה לַיהוָֹה דָּא נֶצַח וָהוֹד, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (במדבר כח ב) אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, אִשֵּׁי יהו"ה אִתְקְרִיאוּ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ב ה) סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, (ישעיה כד טו) עַל כֵּן בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו"ה, (שיר ז ט) וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, (משלי כה יא) תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, וְאִינוּן תְּרֵי אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה, דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן, שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ, שְׂרָפִים תְּרֵין דְּרוֹעִין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, חַיּוֹת גּוּפָא וּבְרִית, אוֹפַנִּים תְּרֵין