תקוני הזהר · פרק ק״ז, ב׳

כָּל נְבִיאַיָּא מִתְנַהֲגִין אַבַּתְרֵיהּ, כְּעַרְקִין דְּלִבָּא דְמִתְנַהֲגִין כֻּלְּהוּ בָּתַר רוּחָא דְלִבָּא, וּמַאי נִיהוּ שָׁמָּ"ה דָּא מֹשֶׁ"ה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת א ו) הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן וְגוֹמֵר, וּלְבָתַר דְּסָלְקִין תְּרֵין וְנָחֲתִין תְּרֵין, סָלְקִין (ארבע) דְּפִיקִין לַעֲשָׂרָה, כְּגַוְונָא דָא יוד הא ואו הא, בְּאָת י' סָלִיק ה', וּבְאָת ו' ה' תִּנְיָינָא, בְּא' סָלִיק י', דְּאִיהוּ בַעֲשַׂר אֶצְבְּעָאן דִּידַיִן וּבַעֲשַׂר אֶצְבְּעָאן דְּרַגְלִין, כָּל אַתְוָון סָלְקִין בְּוָא"ו דְּאִיהוּ אֶחָ"ד, כְּחֻשְׁבַּן אֶרֶ"ץ, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, סְלִיקַת לִנְקוּדֵי לְחוּשְׁבַּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ, קָמֵץ י"ד, פַּתָח כ', צֵרִי י"ב, שְׁבָא ו', סֶגוֹל ח"י, חֹלֵם ט"ו, חִרֵק י"א, חִירֵק בְּי' י"ב, שֻׁרֵק ו', שׁוּרֵק עִם ו' י"ב, (נ"א מאי ניהו שורק איהו ארץ), לְחֻשְׁבַּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ, וְהַאי אִיהוּ חֻשְׁבַּן לְכָל נְקוּדִין לְחֻשְׁבַּן זְעִיר.