תקוני הזהר · פרק ק״ד, ד׳

ו' שַׁרְיָא בְּמטטרו"ן, וְדָא אִיהוּ רוּחַ הַשִּׂכְלִי דְּאִיהוּ אֲצִּילוּת, ה' שַׁרְיָא בְּאוֹפַן, וְדָא נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית בְּאֹרַח אֲצִּילוּתָא, דְּאִית נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ שִׂכְלִית וְלָא בְאֹרַח אֲצִּילוּת, אֶלָּא אִתְּמַר בְּהוֹן גְּזוּרוֹת, וְאִינוּן כִּסֵּא וּמַלְאַךְ וְאוֹפָן, זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּסָלְקִין הֲבָלִים דִּצְּלוֹתִין בְּהוֹן, לְגַבֵּי אַתְוָון דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, ובג"ד (קהלת ה יד) יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, וְיֵשׁ הֶבֶל דְּרַשִּׁיעַיָּא, דְאִינוּן הֲבָלִים דְּשִׁקְרָא, וְנָטְלִין לוֹן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְנָטְעִין בְּהוֹן רְקִיעִין וְאַרְעִין דְּשִׁקְרָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ירמיה י טו) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, (כאן חסר), קָמוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ אִלּוּ לָא אַתֵינָא לְעָלְמָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַי.