תקוני הזהר · פרק ק״ד, א׳

חַד, הֲבָלִים תְּרֵין הָא תְּלַת, הֲבֵל הֲבָלִים תְּלַת הֲרֵי שִׁית, הַכֹּל הָבֶל הָא שֶׁבַע, וּלְקִבְלַיְיהוּ שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וכו', אֵלּוּ שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (זכריה ד ב) שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, (ואינון) שֶׁבַע הֲוַיּוֹת, דְאִתְּמַר בְּהוֹן בַּאֲמִירָה יְהִי אוֹר, וַהֲוִי מִיָּד, וּלְבוּשִׁין דְּאִינוּן שֶׁבַע הֲוַיּוֹת אִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, הֶבֶל אִיהוּ לַהַב, הֲבָלִים לֶהָבִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (תהלים כט ז) קוֹל יהו"ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, וּמָאן דְּיָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים, כַּד אַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי וּמִלִּבֵּיהּ יָדַע לְכַוְונָא בִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְכָל הֲבָלִים מִינָה תַּלְיָין, וּמִתְלַבְּשָׁן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דִכְלִיל שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּאִינוּן אַתְוָון דִּבְּהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּאִלֵּין תַּלְיָין בַּאֲמִירָה וְאִלֵּין בַּעֲשִׂיָּה, בְּרָזָא דְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מִיָּד, וְאִלֵּין שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוּ (זכריה ד ב) שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת וְגוֹ', (אלין באמירה ואלין בעשיה, ואינון י"ה יו"ד ה"א, ו"ה וא"ו ה"א אלין אינון שבעה ושבעה מוצקות).