מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ט׳, י״א

קכח) עוד זאת רעה חולה, שכל הלומדים בזהר ושאר ספרי קבלה חדשה נקל בעיניהם לעולל עלילות ולשם תהלה במאורי ישראל מורי צדק המאירים עיני ישראל בכל מקצועות התורה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ובפרט בעיקרי תורתינו איך נאמין ונקיים מצותיה! וביחוד העיקר והעמוד שהכל תלוי בו, והוא יחוד השי"ת לא שנאמר בפינו אחד, ובלבבינו רבים, כמו שאומרים המקובלים כי האלהים העליון דלא שייך ביה עבודה המקשר ומחבר ומזויג את האלהים הרבים התחתונים אשר אותם נעבוד להיותם אחד! אוי לעינים שכך רואות, ואוי לאזנים שכך שומעות, ודברים כאלה הן שאסור לשמען ואסור להרהר בהן אפילו בבית הכסא, כמו שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' כמו שפירשו רז"ל. ומאמיני הקבלה החדשה הזו אשר נחלוה מיד המלך העכו"ם, ישמיו תהלה במאורי ישראל ומלאכי ה', הרס"ג ובעל חובת הלבבות ורבי יהודה הלוי והרמב"ם ובעל העיקרים כאשר יראה המעיין בספר דרך חיים לרבי מנחם דילונאזנו איך תלה בבעל חה"ל בוקי סריקי מה שלא ניתכוון להם החסיד בעל חובת הלבבות! עוד הוסיף לנטות ידו לבזות את החסיד על מה שכתב בהקדמה שחכם אחד נשאל שאלה נכרית מענייני גירושין, והחכם ההוא השיבו אתה האיש השואל על מה שלא יזיקנו אם לא ידענו הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מן המצות אשר אינך ראשי להתעלם מהן עד שנפנית לחשוב בשאלות נכריות אשר לא תקנה בהם מעלה יתירה בתורתך ואמונתך וכו'. והרחיב הר"מ לונזאנו את פיו לדבר תועה על מלאך ה' צבאות החסיד בעל חובת הלבבות, ולא זכר שר מאי דגרסינן במנחות שרבי גזר על פלימו שיקבל עליו שמתא או יגלה על ששאל לו שאלה נכרית לענין תפלין, דהכי גרסינן בפ' הקומץ, בעא מניה פלימו מר' מי שיש לו שני ראשים באיזה מהם מניח תפילין אמר ליה או קום גלי או קביל עלך שמתא, ואלמלא חס הקב"ה על כבוד צורבא מרבנן פלימו ואתא ההוא נוברא ואמר אתיליד לי ינוקא דאית ליה תרין רישין כמא בעינא למיתב לכהן וכו'! ודברים של הר"מ לונזאנו הי"ל לדבר על ר' שהשיב על שאלת פלימו או קום גלי או קביל עלך שמתא? אלמלא דכל השואל שאלות זרות מאד מנדין אותו, שגורם לבייש את החכם בחנם, וכ"כ מרן בכ"מ סוף פ"ו מהל' ת"ת שהשואל דבר שאי אפשר הוא בכלל מזלזל בד"ת או המבזה את החכם.