מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ה׳, י״ח

הנה די מזה באר שהם עקרו ארבעה עיקרים הראשונים שביגדל אשר ביארתי לך בקונדריס שקדם אליך, ואל דבריהם אלה רמז ר' תם ן' יחיא באמרו כי תצא תקלה מזה לפרוץ גדרי התורה וחומותיה ויבא לידי מינות, והוא מה שנמנע הר' האר"י ושאר מקובלים מלומר יגדל, כי חשבו הקבלה החדשה לקבלה אמתית, ואת הקבלה אמתית של רז"ל הפשוטה בכל ישראל כמו שכתב הסמ"ג, והיא המבוארת ופשוטה גם כן בכתובים ובדברי רז"ל, חשבוה לטפלה וכוזבת. ואשר הביאם לידי מחשבה זו לעשות העיקר טפל והטפל עיקר הוא בעבור שראו חכמי ישראל כהרס"ג והרמב"ם ור' יהודה הלוי ור' בחיי בעל חובת הלבבות ושבילי אמונה וכיוצא בהם שהביאו ראיות חזקות על אמתת יחוד השי"ת בדברי הפילוסופים כדי לסתום את פי דוברי השקר הכופרים הטוענים נגד תורתינו הקדושה. ולכן חשבו אותה שהיא לקוחה מדברי הפילוסופים ואינה הקבלה האמיתית. ואת הרעיונות החדשים שהמציא הפילוסוף מחבר הזהר לפרש הכתובים שהם על דרך הרחבת לשון או מושאלים או משותפים כמו שכתב הרס"ג בספר האמונות והדעות והרמב"ם במורה נבוכים חלק א'. והוא נטה לפרשם כהנחתן הראשונה הפשוטה. יד ה', עיני ה', אף ה', אזני ה'. וכן: בנים אתם, אחי ורעי, בדמותי כצלמי, וכיוצא בהם, כהנחתן ומשמעותן הראשונה. וייחס רעיונות האלה בשקר לרשב"י התנא ושאר תנאים ואמוראים שלא היו בימי רשב"י אלא אחריו. ולכן חשבוה בטעות לקבלה אמתית. ולפיכך מיאנו לומר יגדל אלהים חי, כי האמינו וחשבו ליסוד מוסד אצלם כי העבודה והתפלה לאלוה קצר אפים (זעיר אנפין) וקודם הבריאה עוד לא נמצא הזעיר אנפין כמו שכתבתי לעיל בשם ספר הברית וכמבואר גם כן בעץ חיים וכסא אליהו ועז לאלהים. וגם אחר הבריאה עד אברהם אבינו עדיין לא נתקן הזעיר אנפין והיו כל אותן הדורות עד אברהם אבינו ניזונים ומקבלים שפעם מאבא ואימא כמו שכתב מה"ר יחיא הכהן בספרו חיי שלום פרשת חיי שרה בשם ליקוטי תורה פרשת לך לך. ולכך לא חפץ האר"י לומר יגדל אלהים חי כי איך יאמר נמצא ואין עת אל מציאותו, והרי יש עת אל מציאותו דהיינו מהבריאה ואילך ולא קודם לכן, או מאברהם ואילך שמהעת ההיא נשלם ונגמר תיקונו, כי קודם אברהם שעדיין לא נגמר תיקון הזעיר אנפין עדיין מקבלים שפעם מאבא ואימא ואין ראוי לעבוד לאלוה חסר התיקון, ולפי זה הרי יש עת אל מציאותו, דהיינו מהבריאה ואילך או מאברהם ואילך, והוה ליה שבח של שקר אם יאמר נמצא ואין עת אל מציאותו, שהרי קודם זה עדיין לא נמצא שהרי עדיין חסר תיקון ואין ראוי לעבודה. גם לא ערב לו לומר אחד ואין יחוד כיחודו, שהרי גם זה שקר אצלם כמו שנתבאר לעיל ממשל הבית שיש בו כמה חדרים ומקומות ועצים ואבנים וכל אבן חלוקה ומקובצת מכמה צרורות ועפר וסיד, והבנאי הוא שחיברם בחכמתו ועשאם דבר אחד והוא נקרא בשם אחד בית או כותל, נמצא שייחוד השי"ת אצלם כשאר האחדים שהם מחוברים מכמה חלקים והם נקראים בשם אחד, ואיך יאמר אחד ואין יחוד כיחודו! גם נמנע מלומר נעלם שהרי ביארו שיש כמה עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו למעלה מעולם האצילות, אכן לרוב העלמם לא שלחו בהם יד לבארם ולדבר בהם. וגם באדם קדמון כתבו שלא דיברו בו אלא ברמז קצת, והכלל אצלם שהפרצופים שלמעלה מעולם האצילות לרוב העלמם שהם זכים ודקים ונעלמים מאד לא שייכא תפילה וקריאה אליהם, ורק ביארו הפרצופים שכבר נתעבו ונראו קצת. ובהם דוקא שייך עבודה ותפלה וקרבנות. וזהו הטעם דלא שייך עבודה ותפלה באין סוף ובאדם קדמאה וכו' שבעולמות שלמעלה, ולא באדם קדמון דאצילות, וגם לא בשאר פרצופים שבאצילות לרוב העלמם ודקותם ורק שייך עבודה דוקא בזעיר אנפין פרצוף האחרון שבהם שכבר נתעבה ונתגלה יותר ונעשה בחינה המושגת כמו שכתב ספר הברית וכמו שכתב הרח"ו בעץ חיים ושער עיגולים ויושר ושער סדר אבי"ע ובשער השתלשלות העשר ספירות, ובכסא אליהו שער יראת ה' ועיין לקמן סי' פ"ד מה שכתבתי בשם משנת חסידים כי על כן רצו להשמיט נעלם ואין לו סוף לאחדותו שאיננו שבח אמתי לפי דעתם. גם הרחיקו מלומר אין לו דמות הגוף ואינו גוף. שהרי לפי דעתם יש לו דמות הגוף ברמ"ח איברים ושס"ה גידים כמבואר בכסא אליהו שער ראש חדש דף ל"ב ע"ב כי החמשה פרצופים כל אחד מהם פרצוף גמור בגילוי חתוך איברים רמ"ח איברים ושס"ה גידיים והביא ראיות לזה מדברי הזהר, וכן כתב הרח"ו בספר עץ חיים שער עיגולים ויושר כל הקו המתפשט מאין סוף בבחינת יושר הוא בציור אדם ישר כלול מרמ"ח איברים בסוד צלם אלהים. ועליה רמז הכתוב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו, וכל דברי הזהר והתקונים בבחינת דיושר ע"ש, וכן כתב ספר הברית בחלק דברי אמת (מאמר א' פרק ז' וח') וכן כתב הראב"ד בפרק ד' מהלכות תשובה על מה שכתב הרמב"ם: "האומר שיש שם ריבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה", כתב הראב"ד: "ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות" וכו'.