מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ב׳, י״א

המורם מכל זה שאין לעבוד שום פרצוף וצורה מכל הנבראים הנמצאים בעולם העליון והשפל שהמציאם השי"ת בחסדו. כי לו לבדו ראוי לעבוד ולהתפלל, ועל זה באה המצוה והאזהרה בסיני: אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים, כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפ' שני מהל' ע"ז. ובפ' ג' מהל' תשובה כתב וז"ל: ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתין ואובדין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינין והאפיקורסין וכו'. ובדין שאחריו כ': חמשה הן הנקראין מינים. האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הם שנים או יותר, והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה, והאומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל. וכן העובד לזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים. כל אחד מחמשה אלו מין ע"כ. וכתב הרב לחם משנה על חלוקה ד' שכתב רבינו והאומר שאינו לבדו הראשון וכו', כ' הראב"ד, כאותו שאמר אלהיכם צייר גדול הוא אלא שמצא לו סמנים גדולים תהו ובהו וחשך ומים ורוח ובהם עשה מה שעשה, עכ"ל הראב"ד. ופי' הרב לח"מ שכוונתו להוסיף על דברי רבי' שאעפ"י שמודה שלא קדמה שום סבה לאלהינו שבשבילה נהיה, אלא שאומר שברא העולם יש מיש, הרי זה מין ע"ש. ובנדון דידן אמונת הקבלה החדשה כפי המבואר בספריהם לפי הבנתינו והבנת רבים וגדולים חכמי לב מרבותינו הפורשים ממנה ראשונים ואחרונים כהריב"ש וחו"י המובא בפתחי תשובה ושאר אחרונים נקבצו באו בה תלת וארבע מלי מהני דאמור רבנן, דהמאמין כן אין לו חלק לעה"ב. חדא רבוי האלוהות, א"ס ואדם קדמאה ואדם קדמון ועתיק ואריך אנפין ואבא ואימא וזעיר ונוקביה! שנית, שהם בעלי גוף דק, דהיינו אור, והא"ס נשמה לגופות הללו. שלישית, שהעבודה אינה לסבה הראשונה שהוא נקרא אצלם א"ס, רק לז"א שהוא סבה אחרונה שבאלו הסבות. רביעית, שהוא אמצעי הממשיך השפע מאלו המדות העליונות שהם עתיק ואריך אנפין ואבא ואימא, וקורין אותו בן לאו"א, והוא ג"כ אב לכתר דבריאה כפי השתלשלות העולמות לפי דעתם רחמנא ליצלן.