מלחמות השם יחיא קאפח · פרק י׳, ד׳

קמב) מי יגלה עפר מעיניכם רבותינו אנשי כנסת הגדולה אשר שפכתם שיח בתחנה ובקשה וצעקה לפני אבינו שבשמים בקול גדול על יצרא דע"ז, להעביר גלולים ובעלים ועשתרות מעם ישראל ועלה בידכם! אך לא לנצח כי קבלתכם האמתית המשנה והתלמוד הקדוש ופסקי הגאונים הבאים אחריכם שם אותה המתעה מחבר הזהר וההולכים בעקבותיו לשפחה וקליפה ומוץ ותבן וסלע אחרא מסטרא דיצרא בישא, ואת לימוד עבודת הבעלים והעשתרות והאשרות שהם פרצופי וצורות האלוהות הזכרים והנקבות הרבים שם לגבירה, ויעבדום בקדושה ובטהרת הגוף ורתת ופחד, עם טומאת השכל ובלבול המחשבה עד שלא יוכל להבין מה שמוציא מפיו כאשר יראה המעיין בספרי הכוונות הרבים השונים. ועליהם אמר דוד המלך ע"ה (לפי פי' דר"ר עובדיה ספורנו והרב זמרת יה) וז"ל הרב ספורנו במזמור י"ו שמרני אל כי חסיתי בך, ולא בהבלי החושבים לפעול פלאות בשמות מלאכים וזולתם (החמשה פרצופים או חי"ב פרצופים) אמרת לה, את נפשי המשכלת, ה' אתה, אתה אדון לעמך בלי אמצעי טובתי, את נפשי המשכלת, טובה, שלי, בל עליך, אין שום דבר למעלה ממך! לקדושים אשר בארץ המה, ואמרת גם כן לאותם אשר בארץ בחזקת קדושים, ואדירי כל חפצי בם שהם אדירים גם כן. ונחשבים בישראל אשר כל חפצי בם ירבו עצבותם, אמרת שירבו עצבותם וצרותם, כי אמנם בתכליתם. אחר מהרו מיהרו לפנות אל אל אחד מבלעדי אלהים אבל אל מלאכים וזולתם (ירמוז אל פרצופי האצילות) בל אסיך נסכיהם מדם לא אקרב לעשות הנסכים שהם עושים להוריד הכתות, יותר ממה שהייתי מנסך את הדם שהוא מתועב לנסכים ובל אשא את שמותם אותם שמות שהם חושבים לפעול בהם פלאות לא אשא על שפתי ולא אזכירם כי אמנם אתה ה' לבדך מנת חלקי בבחורתי, וכוסי בירושת אבות, אתה תומיך גורלי אתה תתמכני בגורל שעלה לי להיות במספר עבדיך ותסמכני שלא אטה ממנו, כי אמנם חבלים נפלו לי בנעימים, הגיעו לחלקח במושכלות שהם אותם נעימים שהשגתי אף נחלת קבלת אבות שפרה עלי שמצאתיה מסכמת לאמת המושכל ובכן אברך את ה' אשר יעצני ללכת בדרכיו וכו' ועיין זמרת יה שהאריך עוד יותר מזה. גם במזמור כ"ו היה דור המלך ע"ה, מתחנן ומתפלל לשי"ת לאמר שפטני ה' היודע כליות ולב, כי אני בתמי הלכתי ולא נטיתי מעיקרי האמונה, ובה' לבדו בטחתי בלי שום שתוף כח אחר מכל הנבראים גשמי או רוחני, בחנני ה' ונסיני וצרפה כליותי ולבי שהם כלי המחשבה אם אטה מני הדרך עיקרי הדת, כי חסדך לנגד עיני ששמעת תפלתי בבקשי מלפניך הורני ה' דרכך אהלך באמתיך, ועשית בקשתי ונתת לי נפש משכלת, ועל ידי זה התהלכתי באמתיך ולא ישבתי עם מתי שוא התרים אחר לבם להמציא ברעיונותם סבות אחרות וכחות ופרצופים אלהיים נעלמים מבלעדיך ליחדם ולקשרם ולתקנם להיות אחד אע"פ שהם רבים במספר, ולהיותם אמצעיים למשוך בכחם השפע מהאלהים הגנוז בבתר, ולא מהאלהים העליון המקיף את כל החלל של כל העולמות (לפי שעתם) וזהו שאמר ועם נעלמים הדורשים מכוחות נעלמים מבלעדי ה' לא אבוא, כי שנאתי קהל מרעים המתהללים באלילים ועם אלה רשעים לא אשב. אבל ארחץ בנקיון כפי מכל אמונות זרות וכוזבות ואסובבה את מזבחך ה'.