שובי שובי השולמית · פרק א׳, ח׳

ואלו באתי להאריך בביאור כל המאמרים האלו יכלה הזמן, אכן נוכל להבין בדרך קצרה כפי הנז״ל כי שכר מצות ותורה הפשטיית היא בעה״ז ובג״ע הארץ, האמנם למיעל לעלמא עילאה אי אפשר עד שיעסוק האדם כפי יכלתו כפי אשר תשיג ידו בחכמת הזוהר, ואי לא, כדין מפקי ליה מכל תרעין דעלמא עילאה אע״ג דאיהי יפה במצות ובמע״ט, ולכן חלק הנפש והרוח נשארים למטה בג״ע הארץ, אמנם הנשמה שהיא חלקה בסודות התורה נענשת ואתוקדת לבר מהיכלין עלאין דג״ע העליון כנז״ל, וז״ש האי חיותא קדישא קימא כד נשמתא סלקא ולא כד נפשא או רוחא והבן זה.