שובי שובי השולמית · פרק א׳, ל״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואופן גילוי הזוהר כתב הרב ז״ל שם וז״ל ראיתי כתוב מהרב מהר״א רווינו וז״ל מצאתי בזהר כ״י ישן נושן אצל מורי מהר״ם זכות נר״ו מצאתי כתוב באמת כי ראש המקובלים (פירוש הם אשר גילו הקבלה ולמדו בגילוי) רבי נחוניא בן הקנה והוא חיבר ספר הבהיר ואחריו רשב״י עשה ס׳ הזוהר וחיבר בו כמה חיבורים כמו התיקונים, וכשנפטר רשב״י ור״א וכל הדור ההוא אבדה חכמת הקבלה, עד שהקרה ה׳ לפני מלך אחד ממלכי מזרח שציוה לחפור במקום אחד על עסקי ממון, ונמצא שם ארון אחד ובו ספר הזוהר, ושלח לחכמי א״ה וחכמי אדום ולא ידעו ולא יבינו, ושלח אחר היהודים באו אצלו וראו הס׳ וא״ל אדוניני המלך זה הספר עשאו חכם אחד והוא עמוק ואין אנו מבינים אותו, א״ל וכי אין יהודי בעולם מבין אותו, א״ל יש במדינת טוליטולה, והמלך שלח הספרים עם גבוריו לטיליטולא, וכשראוהו חכמי טוליטולא שמחו בו שמחה גדולה ושלחו למלך מתנות רבות ומשם נתפרסמה הקבלה בישראל ע״כ מצאתי כתוב מהרב הנז׳, והרב יש״ר בס׳ מצרף לחכמה דף כ״ב כתב דשמע מפי מגידי אמת שבשנת ש״פ כשבזזו הספרדים עיר הידילבירגה לקחו מהאקידימי״א כמה אלפים ספרים וביניהם ספרי קודש על קלף ובכלל ספר הזוהר על כלל עשרים וארבע משא סבל ישולחו הספרים לחשמנים ודוכסים ע״ש עכ״ל ע״ש, ועוד כתב הרב ז״ל הנז׳ בהשמטות וז״ל וראיתי מכ״י מהרח״ו ז״ל ספר אחד גדול מחסרונות שיש בזוהר וכמדומה שיש איזה חידוש נוסף על החסרונות שנדפסו בזהר קשטנדינא ע״כ ע״ש.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.