ובענין גילוי הזוהר אשר נתגלה בדורות האחרונים ולא בדורות הראשונים ראיתי להרב הנז׳ שנתב בזה דברים טובים ונבונים וראוי להעתיקם פה וז״ל רבינו אליעזר המחבר ספר הרוקח חיבר פירוש התפלות וסודן וכתב שהוא מקובל מרבינו יהודה החסיד שקבל מרבו ורב מרב עד שמעון הפקולי וכתב שם שרבינו שמואל החסיד אבי רבינו יהודה החסיד קבל מרבינו אליעזר חזן שקבל מרבו עד רבינו שמעון הגדול ורגמ״ה. כ״כ הרב יש״ר בס׳ מצרף לחכמה דף י״ד ע״ב ע״ש באריכות, וכתוב בשו״ת מהר״ם ד״פ בסופו דף קי״ג ע״ב שיסוד התשובה קבל הרב רבינו אליעזר בן רבינו יהודה מרבינו יהודה החסיד אב החכמה בן רבינו שמואל הקדוש הנביא בן רבינו קלונימוס משפירא הזקן בן רבי יצחק ז״ל והמה קבלו רב מרב גאון מגאון חכם מחכם הלכה למשה מסיני עכ״ל ואתה אנוש אלוף לראש אל תתמה על החפץ כי לפי האמור דרכי התשובה אשר אזן וחיקר רבינו בעל הרוקח קבלם מרבו, ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני וא״כ איך הרב האר״י זצ״ל פורש לו לעשות לו דרך חדש בענייני התשובה וביאר עליה לכל עון ולכל חטאת משום פגמו בשרשי נשמתו וכיוצא מילין לצד עילאה ימלל הפלא ופלא, א״כ הוא ראה והתקין מתכונת הלבני״ם והירי׳ רעים הן הן הדברים עצמן מעידין על אמיתותן בצביונן ובקומתן וכיצד ותקיימו שני מקראות הללו.
שובי שובי השולמית · פרק א׳, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
