עלך כתב הרב הנז׳ ז״ל וז״ל בענין ספרי קבלה גליתי טפח בנדפס במע׳ ח׳ ובמע׳ ק׳ ע״ש, וראיתי למהר״י צמח שכתב בהקדמת פירושו לאדרא שחיבר נגיד ומצוה בתחילה בקצרה ועלה על דעתי להדפיסו להפיק רצון החברים וכתב וז״ל ובא אלי חלום קשה עד מאד והזהירו אותי מאד שאזהר ואשמר לבלתי שים אותו בדפוס עכ״ל, והרב מהר״ר תיים הכהן תלמיד מהרח״ו זצ״ל בהקדמת ס׳ מקור חיים נתב וז״ל חלפו תורות עברי חק להדפיס מאמרי האר״י ז״ל וראיתי אחרי רואי לאשר הביא אלוה בידו הוא עמק המלך לא די כי כל זה הוא בדרך גניבה כי מעולם לא יצא מתחת יד הקדוש ז״ל דברים אלו ולא במסירה פה חל פה אלא שכתב אותם לשמו ועשה עצמו מפרש דברי האר״י ז״ל ומאמרי הזוהר והנה מעולם האר״י ז״ל לא למד תורה זולת לקדום הר״ח ויטאל ז״ל, והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר״י ז״ל רק אומר הקדמה אחה ומסתלק בדרך מרע״ה וכולם לומדים עם הקדוש הר״ח ויטאל ז״ל ומעולם לא כתב האר״י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים הנה היא כתובה בס׳ עץ החיים מידי האר״י ז״ל ותו לא מידי הכל מיד הקדוש הרב חיים ויטאל ז״ל מורי ורבי, ובעמק המלך מפרש אשר לא כן, והלא אפילו ההקדמות של הדרושים שמסר האר״י ז״ל להרב הנז׳ ד׳ דרושים מהם נזר עליו בכח נח״ש שלא יוציא אותם מפיו כלל והם דרוש א״ק ומאמר תלת רישין וכו׳ כך אמר לי הרב מפיו ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו׳ ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו׳, כלל הדברים כי היודע כתיבה ידי הרב זלה״ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת, ולא מדרכי דברתי עד הנה רק למען ינצלו כל יראי ה׳ מהעונש ואני את נפשי הצלתי עכ״ל, וכאשר ישתכל המשתכל בדברים אלו יקרע סגור לבבו אך הותרה הרצועה להדפיס ספרי קבלה ואין מקיץ ואין יודע, ואש תקוד בקרבי על עניינים אלו ואביזרייהו אך האיש הנלבב ישמור עצמו הן שלא ללמוד כי אם בשמונה שערים שסידר מהר״ש ויטאל וס׳ דרך עץ החיים וה׳ מבוא שערים וספר אוצרות חיים דוקא כי רבו כמו רבי ספרים מלוקטים ואומרים שהם מהאר״י זצ״ל ויש לחוש שמא עירבו מזולתו כאשר נמצא כמה פעמים בתוך דרושי האר״י ערב רב עלה אתם, והן להרחיק עצמו מלהיות בעצת מדפיסי ספרי קבלה השומע ישמע ועליו תבא ברכת טוב עכ״ל, וכתב עוד וז״ל ומ״ש מהר״ח כהן שרבינו האר״י ז״ל מעולם לא כתב וכו׳ כמו שהבאתי לשונו בח״ב נראה שכונתו הוא מיום שבא מהרח״ו ז״ל אבל מקודם כתב קצת וכל אשר מצא מהרח״ו כתוב מכתיבת ידו יד הקודש עשאו שער בפ״ע ואני ראיתי מכ״י מהרח״ו ז״ל עצמו עכ״ל.
שובי שובי השולמית · פרק א׳, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
