וכל זה השיג שלא ע״י קבלה מעשית ח״ו כי איסור גדול יש בשמושם, אמנם כל זה היה מעצמו ע״י חסידותו ופרישותו אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה הזאת, ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה היא הביאתו לידי אליהו הנביא זכור לטוב שהיה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה, וכמו שאירע להראב״ד ז״ל כנז״ל בשם הרקאנטי, ואף אם פסקה נבואה מ״מ רוח הקודש על ידי אליהו הנביא זכור לטוב לא פסק, וכמו שהובא ע״פ ודבורה אשה נביאה תנא דבי אליהו מעיד אני עלי שמים וארץ הן איש הן אשה וכו׳ אפילו עבד אפילו שפחה הכל לפי מעשיו מיד רוח הקודש שורה עליו, ועד״ז הזכירו ג״כ שם ע״פ ואלה דברי דוד האחרונים ע״ש.
שובי שובי השולמית · פרק א׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
