שער רוח הקודש · פרק ח׳, ג׳

עוד כונת השק והאפר ביחד הנה ש"ק בגי' ת' שהם ת' כנגד ארבעה יודי"ן שיש בהוי"ה דע"ב דיודי"ן כל י' כלולה מעשר והם ת' שהם ק"ש ועם ד' אותיות הוי"ה הם קד"ש. גם ש"ק בא"ת ב"ש הוא ב"ד והם בגי' ו' ועם קדש סך הכל בגי' קדוש. גם ש' של ש"ק הם ג' יודי"ן דהוי"ה דס"ג וק' של ש"ק כנגד י' אחת דהוי"ה דמ"ה וזהו אשר תכוין בלבישת הש"ק כי הנה האד' כשחטא גרם למנוע אות' ת' קוצין דשערי דתליין בגלגלתא דעתיקא קדישא מלהאיר אל הקדושה והאירו אל הקליפה הנקרא ש"ק שסוד' הם ת' כחות של עשו שנאמר עליה' וארבע מאות איש עמו ועתה שחוזר בתשובה לובש הש"ק הזה כנגד מה שגרם ועתה יחזרו להאיר הארת הקוצין קדישין הנז למקומ' ומאירי' מן הוי"ה דע"ב לס"ג ומן ס"ג למ"ה ומן מ"ה לב"ן. והנה אפר הם בא"ת ב"ש תו"ג ועם המלה עצמה הם ת"י כמנין קדוש וגם זה הוא כנגד הוי"ה דע"ב דיודי"ן כזה יוד הי ויו ה י כי הארבעה יודי"ן שבה הם בגי' ת' כנז"ל וזו היא תמורת א' של אפר שהיא ת' ותמורת פ"ר הם ו"ג ועם הכול הם ו"ד סך הכלל בגי' קדו"ש ולכן המתענה ולובש הש"ק ואפר כשסועד אחר צאתו מן התענית נקרא קדוש.