כונת האפר מה ענינו וגם נתינתו במצח במקו' הנחת תפילין. כבר ביארנו בסוד אפר הפרה אדומה שהוא סוד ה' גבורות מנצפ"ך ובהיות' למטה צריך לשרפ' ואז ע"י אותו החמום מעורר תאות הזווג של זו"ן כי ה' הגבורות הם ברחם המלכות כנודע ואחר שאנו שורפי' אותם ונעשים אפר כמבואר ענין האפר שם בפרה אדומה הנה אז מתעלי' חמשה גבורות אלו ברישא דז"א להיות' גם הם מעוררי' שם זיווג א"וא והענין הוא כי הנה נה"י של הבינה הם מוחין ברישא דז"א והנצח הוא מימין והוד משמאל והיסוד הוא באמצע במוחא דז"א וכאשר אנו מעלי' ה' גבורות אלו אחר חזרתם אפר עד מצח ז"א אשר שם הוא היסוד של בינה אז מתעוררת בינה בסוד מ"ן ומזדווגת עם החכמה:
שער רוח הקודש · פרק ח׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
