יחוד ב' אל הנז"ל 'כי 'אתה ר"ת כ"א שהוא שם אהי"ה. 'כי 'אתה 'יהוה ר"ת ג' יודי"ן ואל"ף שבאהי"ה דיודי"ן. מ' של מחסי ארבע' יודי"ן של הוי"ה דיוד"ן גם ר"ת כי אתה יהוה מחסי הוא כִאַיְמַ והוא שם בפני עצמו והוא עולה ע"ב עם הכולל ונקודותיו הם הנקודות עצמם שבפסוק (א"ש אלמלא דמסתפינא הייתי אומר שגם מספר הנקודות הם בגי' מ"ב). גם ס"ת ארבע' מלות הנז' הם י"ה ה"י היו"ד ה"י במלוי יודי"ן הם ל"ה וה"ה יו"ד במלוי ההי"ן הם ל' וב' המלויי' הנז' הם בגי' ס"ה בגי' אדנ"י. עליו"ן בגי' קס"ו והם אחוריי' דהוי"ה דס"ג שמ"ת מעונ"ך ר"ת ש"ם. והוא יהו"ה שד"י עליו"ן שמ"ת מעונ"ך ר"ת ת"י וקדו"ש והוא הוי"ה דמלוי יודי"ן הארבע' יודי"ן הם ת'. ועשר אותיות המלוי הרי ת"י וס"ת נת"ך שהם בגי' ע"ת שהוא ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם והוי"ה דב"ן דההי"ן.
שער רוח הקודש · פרק ע״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.