שער רוח הקודש · פרק נ״ג, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עד שמצאתי ש"ע נהורין (אמר שמואל הענין הוא כך ר"ת עד שמצאתי) שהם א"ל א"ל במלואיה' אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד שעברת"י בגי' אלה"י' דיודי"ן ש'. אלה"ים דאחוריי' ר' אלה"ים ר' אלהי' ש' והח"י החסירי' הם פשוטו ומלואו י"ח אותיות (אמר שמואל הענין הוא כך ארבע' פעמי' אלהי' שני' מהם ביודי"ן והם שש מאות ושני' מהם האחוריי' והם ת' וארבעת' הם אלף ומלת שעברתי בגי' אלף פחות ח"י ופירושו כי הח"י הם פשוטו ה' אותיות ומלואו הם י"ג אותיות כול' הם ח"י) את שאהב' נפשי ר"ת שנ"א והם קע"ו קע"ה קע"ו הם אחוריי' דס"ג קס"ו עם עשר אותיותיו הם קע"ו. קע"ה שרש החסד וט' מדות נשא לשך מעביר (אמר שמואל לא הבנתי ואולי ירצה להביא גם אחוריי' דע"ב שהם שרש החסד והם קפ"ד הסר מש' ט' מדות והם ט' תקוני' דכהנא רבא וישארו בגי' קע"ה והשאר לא הבנתי). אותיות אמצעיות עם עברה מצא אהב פש אמר (שמואל נלע"ד שהענין הוא אותיות אמצעיות של כל הפסוק הנז' של כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהב' נפשי בהסיר' את ר"ת שלהם כמו שכתבנו עד עת' יהיו האותיו' אמצעיות זולתי הס"ת התיבות הנז"ל) ויצאו. מהם הצירופי' האלו אשר אציירם לפניך בע"ה והם אותיות אלו עָמָעַ בֵרָהַ מֹצָאַ אָהבַ פש אלף הי יוד הי יוד הי ויו הי יוד הי ואו הי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.