שער רוח הקודש · פרק מ״א, ב׳

(אמר שמואל הנה כונת הטבילה הזאת כבר כתבתי אותה למעלה בכונות הטבילות ועכ"ז אחזור ואכתוב אותה פה יען היא מסוגלת בפרטות לתקון עון הנז') וקודם שיטבול ויכנס למקוה לטבול יכוין כונה זו ולמקוה המים קרא ימים ר"ת הוי"ה אלהי"ם שהוא יב"ק עם ט' אותיותיה'. ויקרא אלהים ליבשה ארץ הנה ויקרא עם הכולל בגי' שם אלהי"ם דיודי"ן והוא ש' וי"ג אותיות מלויו וה' אותיו' פשוט הם שי"ח בגי' ויקרא עם הכולל. יבשה ג"כ בגי' שי"ח עם הנז"ל הרי ב' שמות אלהי"ם ועם שם אלהי' עצמו הנז' בפסוק ויקרא אלהי"ם הרי הם ג' שמות אלהים שהם בגי' חר"ן שהם כל הדיני' הקשים כמבואר אצלינו בפ' ואברם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן כי הם ג' מוחין דקטנות ואם תסיר מנין ע"ה מן תר"ן ישאר בגי' יעקב עם הכולל כי הוא בחי' רחמים פשוטי' שיצא מחרן שהם הדיני' הקשים ונכנס ברחמי' כי גם יעקב יצא מחרן בבואו לארץ כנודע. ונחזור לענין כי הנה נרמזו ג' אלהים בפסוק זה ועוד מלת ארץ היא אלהי"ם דאלפי"ן הרי בארבעה תיבות הנז' נרמוז ד' שמות של אלהים רצופי' והם ויקרא אלהים ליבשה ארץ והם בגי' משה. (א"ש ע"ה). (א"ש עוד מצאתי כונה אחר' לעון הנז' והוא קרוב אל האמור ויש בו ג"כ חדושי' אחרים):