שער רוח הקודש · פרק ג׳, י״ב

גם סימן להכיר את האדם חטאו יצייר במחשבתו צורת ארבע אותיות ההוי"ה מצויירת בכתיבה אשורית כי ז"ס שויתי ה' לנגדי תמיד ובשעת שמציירו לפניו אם חטא באיזה חטא הפוגם באיזה אות מארבעת' אז אותה האות לא תוכל להצטייר בין עיניו ועי"כ ידע כי יש שם פגם וכן אם האות הוא מצוייר בין עיניו בדיו שחור ידע שעדיין הוא בעשיה ואם אדום הוא ביצירה ואם לבן בבריאה ואם לבן ומאיר ומתנוצץ הארתו הנה הוא באצי' ועי"ז יכיר האדם באיזה עולם הוא נדבק וכן עד"ז יצייר ההוי"ה בכל אבר ואבר שבו או בפניו או בידו ואם שם יתראה החסרון יכיר כי באותו אבר חטא. ואני הכותב חיים שמעתי ממורי ז"ל שעיקר עיון ההוי"ה באמיתותה הוא בהיותה כמראה שלהבת אש ואם יוכל לציירה בדרך זה הנה האיש הזה בלתי פגום ושלם.