שער רוח הקודש · פרק ג׳, א׳

דרוש א' נחמד מאד בענין חכמת הכרת הפרצוף. דע כי באדם חקוקות כ"ב אותיות האלפ"א בית"א וכנז' בספר יצירה ענין השלש' יסודות אמ"ש והשבע' כפולות במקומות נודעי' אזן ימין וכו' והי"ב פשוטות בטחול וקרקבן וכו' כנז' שם והנה דוגמתם יש כ"ב אותיות ג"כ בנפש האד' וכן דוגמת' כ"ב אותיות אחרות ברוח. כ"ב אותיות בנשמה וההפרש שבהם הוא כי כ"ב אותיות של הנפש הם קטנות וכ"ב אותיות שברוח הם בינונים וכ"ב אותיות של הנשמ' הם גדולות ואלו הם ענין שלשה האלפ"א ביתו"ת שבתורה אתוון זעירין אתוון בינוניים אתוון רברבין. ומי שאין בו רק נפש לא יתגלו בו רק אותיות זעירין ומי שאין בו אלא רוח מראה בתחלה אתוון זעירין ונעלמים ומתכסיין ומתגלים אותיות בינוניות וחוזרים ומתכסיין ומתגליין אתוון זעירין וכן הולך תמיד חוזר חלילה בליט ונציץ וסתים כנז' בפ' יתרו בפ' ואתה תחזה. ומי שיש בו גם נשמה הוא מתגלה בו כל השלש' אלפ"א ביתו"ת זעירא ובינונית ורבתי זו נגלת וזו נכסת ע"ד הנז' ולא פסיק כי כמ"ש בזוהר פ' ויקהל בענין ג"ע הארץ שיש שם אותיות שהם מנצצן שם אז כפי החלק הגובר אז ברקיע דגנתא הכי בלטי ושכבין ונעלמים וחוזרים להאיר חוזר חלילה וכן הענין בנר"ן של האדם מראי' אותיותיהם לחוץ ע"י נציצה והחזר' והעלם ודבר זה נטבע בהם בטבעו ממש והנה כל אלו האותיות הנז' אין גלויים אלא במצח האדם וטעם הדבר הוא לפי שנודע שטעמים ונקודות ואותיות הם בג' ראשונות ובתי' האותיות הם בבינה ולכן אין יכולת בגלוי אותיות אלא עם הבינ' ששם הוא מציאות האותיות כנז' בתיקונין ולכן אין הבינה מגלה האותיות רק במקומה ובחלקה שהוא מצח האדם וא"ל טעם אחר כי במצח שם הוא כח גלוי הדינים למעל' בז"א כנז' באדרא ולכן אינם מתגלים אלא במצח. גם יש סימנים אחרים להכיר במי שיה לו נפש דאצי' ורוח דאצי' ונשמה דאצי' ונשמה דנשמ' דאצי' ולא הגיד לי ופעם אחרת א"ל דרך סתם כי מי שיש לו תגין על האותיות שלו שהוא מן אצי' והנה כל כ"ב אותיות אלו של בחי' הנפש הם המורים על תקון הנפש וחסרונה כי כפי מה שחסר ממנו כך תעלים הנפש מלצייר במצח אותם האותיות ולא יהיו מתגלי ובולטות רק האותיות המתוקנות בלבד והם יהיו מאירות ואחרות החשובות הם חסרים ולכן הם נעלמי'. והנה כל האדם שישאל על ענין זה מן החכם הבקי בחכמת הפרצוף ואין האותיות ניכרות כלל במצחו הענין הוא שכבר נגזרה עליו מיתה ח"ו שימות באותם שלשים יום וצריך תיקון גדול והלואי שיועיל לבטל הגזר' ההיא. והנה כמו שיש באדם נר"ן פנימים בתוכו כן יש נר"ן מקיפים מבחוץ וגם להם יש בחי' כ"ב אותיות מיוחדות לכל חלק מאלו השש' הנז' ולפעמי' פוגעים זה בזה ולפעמים אותיו' אור המקיף גובר על אותיות אור הפנימי וכל זה הוא כפי פעולת האדם ובזה יוכרו דברים הרבה וז"ס שהאותיות נראית בעור הפנים של המצח כנז"ל לפי שהוא כדוגמת הכוכבים הנראי' ברקיע כנז' בזוהר בפ' יתרו והטעם הוא עם הנז"ל כי אור הפנימי יוצא לחוץ ומתנוצץ בעור וכן אור המקיף מכה ומתנוצץ שם בעור ושם מתגלי' יחד כל האורות והנה אין במצח רק כ"ב אותיות לבדם ולפעמי' אותם האותיות הצריכות אל ההורא' ההיא הם בולטי' ומאירות יותר ע"ד האותיות החשן והאורים והתומים אבל הם נגלים ונכסי' כנז"ל וע"כ צריך הסתכלות גדול' מאד טרם יסתרו מנגד עיניו וצריך התבוננות רב מאד להבין הדברים במהירות גדול טרם שיתכסו והמשל בזה אם מורה שם אברה' אז בולטים אותיות אלו במקומם ולפעמי' אפשר שהם מצטרפות יחד כמו שנבאר והענין הוא ע"ד היכר אותיות אבני החשן כי עם היות ששם כתובות כל האותיות עכ"ז היו מקצת אותיות בולטות בעת השאל' וכן הוא הענין כאן במצח האדם והמשל בזה אם יתנוצצו אותיות חיים מורה על כי נגזר עליו חיים וכן כיוצא בשאר הצרופי' ולפעמים אלו ארבע אותיות חיים הם מצטרפי' יחד וכן כיוצא בשאר הצרופי' ואח"כ חוזר ונעלם וביאור הענין הוא כי הנה לפעמים מצטרפי' האותיות כפי סדר גלגולי האדם ומספרם וזה ע"י גלגול אותיות של רל"א שערים וזה הענין נוהג בסדר אבג"ד שהוא ביושר ובסדר תשר"ק ג"כ שהוא למפרע כנודע לבעלי הצרוף וכנז' בס' יצירה והענין הוא כי יש אנשים שהם מסוד הנקבה כנודע מסוד היבום והנה מי שהוא מצד הזכר נרשמים אותיות נפשו ורוחו ונשמתו בסדר אבג"ד וכו' ומי שהוא מצד הנקבה נרשמים אותיותיו למפרע בסדר תשר"ק וכו' ודע כי למי שאין לו אלא נפש אין במצחו רק כ"ב אותיות בלבד. ומ"ד אותיות יש למי שיש בו ג"כ הרוח וס"ו אותיות יש למי שיש בו ג"כ נשמה אמנם כשיתרשם איזה ענין ויהיה צריך לרשום שנים או שלשה אותיות שוות כמו חיי"ם שיש בו ב' יוד"ין ואין בכ"ב אותיות המצח רק אות יו"ד אחת אז הענין הוא כך כי תחלה מתראה אות אחת ואחריה בולטת אות אחרת הצריכ' לבא אחריה ועד"ז בשאר האותיות והם מתחברות ואעפ"י שאין סדרם כך אך לפי שעה להורות על ענין ההוא הפרטי מתחלפות והם מתחברות יחד וכאשר יוצרך לכפול אות אחת שכבר נרשמה אז נעלמת האות ההוא מאותו המקו' הראשון ונרשמת פה במקום הזה ועד"ז הם עושים עד שנרשמים כל האותיו' אשר צריכים להתגלות אבל אין בין הכל רק כ"ב אותיות בלבד.