שער רוח הקודש · פרק כ״ט, א׳

תקון י"ג והוא תקון אל האדם הכועס. והנה היה רוצה מורי ז"ל קודם שנפטר לחיי העה"ב לתת לכל החבירי' תקון על הכעס ולא זכינו לעשותו בעונות הרבי' ונשכח עניינו ממני אמנם עיקרו של דבר להתענות קנ"א תעניות כמנין כע"ס. (א"ש עם הכולל). ולכוין בשם אהי"ה דההי"ן שהוא בגי' כעס והנה שלשה קנאות נרמזות בפנחס ואלו הם בקנאו את קנאתי ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי והם אהי"ה דההי"ן בגי' קנ"א וזה צריך לכוין בתפלת שחרית. ובמנחה צריך לכוין לשם אהי"ה שעולה קנ"א באופן אחר כזה א' פעמי' א' ה' פעמי' ה'. י' פעמים י' ה"פ ה' ובערבית צריך לכוין לקנ"א השלישי והוא שני שמות אדנ"י אלהי"ם שהם בגי' קנ"א ואני מסופק אם אמר לנו לכוין להפך שהוא של מנחה בערבית ושל ערבית במנחה. והנה אופן הכונ' הוא זה ולכן נבאר קנ"א הא' דשחרית ומשם תבין האחרי' הנה תתענה קי"א תעניות וביום הא' תכוין לאלף פשוטה. ובשלשי' תעניות האחרות תכוין אל אות ל' של מלוי האל"ף ובשמוני' תעניות האחרים תכוין באות פ' של מלוי האל"ף וכן עד"ז תכוין שאר ימים של הקנ"א בשם הנז' ואמנם הנקודות של השמות הנז' אינני זוכר: