שער רוח הקודש · פרק כ״ג, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועתה נבאר מה שצריך לכוין לתקן מקום פגם הגאו' הנז"ל צריך שיכוין בשם י"ה דההי"ן כזה יו"ד ה"ה כי בו סוד הגאו' כנז"ל בשתי בחי' כפשוטו וגם במלואו ותכוין לסלק ולהסיר הגאוה הזאת מן הקליפות שנטלוה כנז' ולהחזיר' לבעלה הוא ית' בעל הגאו' האמיתית אשר לו יאתה ולא לזולתו כמש"ה ה' מלך גאות לבש ותכוין להחזיר. לו באופן זה שיתמלא שם י"ה במלוי ההי"ן כנז"ל ותכוין כי הגאו' הראשונ' שהיא שם י"ה פשוט העול' כמנין גאוה הוא לא"א בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא דיליה. והגאו' השני' שהיא באותיות המלוי של י"ה דההי"ן שגם הוא בגי' גאו"ה הוא בז"א כתקונא קדמאה דדיקנא קדישא דיליה. (אמר שמואל לא מצאתי עוד בתקון הזה האמנ' מצאתי במקו' אחר תקון אחר ואפש' שאותו התקון יהי' תשלום זה התקון יען כי נזכרו בו מנין התעניו' וז"ל תקון הגאו' והליצנות ושניהם ענין אחד והם נתלים במקו' אחד והסוד הוא זד יהיר לץ שמו וענין עון זה הוא ענין אלהי"ם אחרי' שהם הקליפות שהם מתגאי' ועולים למעלה לינק והם נקר' צל מות והם אותיות לץ כמבואר אצלינו בפ' ויקהל דף קצ"ה ע"ב במאמר קלא אתער בארבע תקופי שתא וכו' ובאדרת נשא דף קכ"ח ע"ב ענין יתיב על כרסייא דשכיבין לאכפייא לון והנה יתענ' נ"ה תעניות כמנין ג' אותיות הי"ס מן אלהי"ם ותכוין לשתף אותיות א"ל שהם בחסד עם ג' אותיות הי"ס כי עי"ז יתבסמו הדינים ואז יחזרו לרדת כלם במקומם וזהו פי' שם אלהי"ם גם צריך שתכוין כונה זו בתעניותיך:
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.