שער רוח הקודש · פרק ט״ז, ח׳

צמח ד' ענייני' שייכים בכל דבר נזכרו בחכמת ההגיון והם הפועל והחומר והצורה והתכלית ומתיישבים בענין זה הפועל הוא השי"ת שברא את האדם מחומר עפר מן האדמה: ונתן בו צורה ויפח באפיו כו' וכל זה לעובדה ולשומר' את הצורה כי זה כל האדם והיינו תכלית של הדברים וזהו שאמר פה כי לכך נבראת. וכמו שהחומר הקדים לצורה שהיא חלק אלוה כן היצר הרע הקדים ליצה"ט ודי בזה. וזהו סוף דבר הכל נשמע. כו' ר"ל דבר האחרונ' מאותם ד' הנז"ל שהיא התכלית וידוע שהחטא פגם וכתם וחלודה בנפש וזהו חולי הנפש הטהור' וכשהיא בטנופה ובכתימה אינה יכולה לראות ולהשיג השלמות האמיתי שהוא סודות התור' כדי להדבק בו צורה כי לכך נבראת ולכן שואלין אותה צפית בשיעור קומה שהם סודות התור' והעון נעשה מסך ומבדיל בינה לבין קונה לראות ולהבין בדברים העליוני' קדושים וטהורי' שנאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש שמשיבה אותה במקומה להדבק החלק בכל וכשאיננה טהורה אינה יכולה לראות ואין מזהירין בה הדברי' הטהורים כמו שאין מזהירין במראה הנחשת כשהיא מלאה כתמים ועלה בה חלודה שאין נראין בה הצורות כי אם עצבות ומקולקלות וכשהיא זכה וברה אז נראין בה הדברים והצורות כתקנם כצורתם. כך הנפש כשהיא טהורה וזכה אז מצטיירים בה הדברים הקדושים העליונים וכשהיא בחלודה ובכתימה אז כל מר מתוק כמו שהחולה כשהוא בחוליו הוא מואס הדברים הטובים ואוהב הדברים המכבידים החולי והרופא לקרב לו הבריאות נותן לו סממנים מהם כלענה שבאותם הדברי' יחזור הטבע לטבעו הראשון ובריאותו כשהי' כך הנפש החולה להסיר החולי ממנה צריך שיקבל עליו מרירות הרפוא' ותשובה בסיגופים ובתעניות בשק ובאפר ומלקיות וטבילות וטהרה מטינוף וכתם העונות כדי שיוכל להשיג ולהבין בדברים העליוני' שהם כבשונו של עולם שהיא זאת החכמ' הנעלמת מימות הקודמות הרשב"י ע"ה עד עתה כמו שאמר ע"ה דלית ליה רשותא לאתגלית עד דרא בתראה דייתי מלכא משיח' שהוא זה הזמן שע"י מורינו הקדוש האלהי כמהר"ר יצחק די לוריא ז"ל ע"י רות הנבוא' שהופיע בו התחיל להאיר עינינו באור החכמ' האלהי הזאת הנעלמת מעיני כל חי לשיהי' התעלות וסיוע מלמטה כמ"ש ז"ל העליונים צריכים לתחתונים בפועל והרשב"י ע"ה אמר דצריך התעוררות מתתא לעילא כדי שיהי' סיוע לביאת הגואל ושיהי' במהרה בימינו שאנו רואי' הצרות תכופות זו לזו וכל הסימני' שאמר ר' ישמעאל ע"ה שיהו בעקבות משיחא אנו רואים בזמנינו זה כי אם אחד לא נעדר ומהתגלות אור החכמה הזאת ע"י הקדוש האמיתי ע"ה והוא לא היה מגלה שום סוד מסודות החכמ' הקדוש' הזאת למי שהיה רואה ברוח הקדש פגם בנפשו עד שהי' נותן לו תקון לתקן את כל אשר עיוות וכמו שהרופא הבקי נותן לכל חולי הסם הצריך לרפאת אותו החולי כך ע"ה היה מכיר העון ואומר לו המקום שפגם ונותן לו התיקון שצריך לאותו עון לכבס נפשו כדי שיוכל לקבל האור העליון כדכתיב כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי. ועתה בעונותינו הרבים והרעי' נתבקש בישיבה שלמעלה הוא ע"ה הלך למנוחתו ועזב אותנו לאנחות ואין מי שיסיר מסך המבדיל בינינו לבין אלהינו שהם העונות כמ"ש הנביא ע"ה כי אם עונותיכם מבדילי' ביניכם לבין אלהיכ' ובעבור שאמרו רז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו אמרתי כדי לזנו' את עצמי ולזכו' למי שרוצה לשוב בתשובה שלימה ורוצה לטה' נפשו וליכנס בפרדס החכמ' כדי שיצטיירו בנפשו הדברי' העליונים הקדושי' אמרתי לכתוב העונות שהאדם נכשל בהם בבחרותו או בזקנותו כמש"ה כי יצר לב האדם רע מנעוריו והרפוא' שצריך שיעשה לכל עון ועון לידע המקום שפגם מה יעשה לתקן ומה תשובה שצריך לעשות לתקן את אשר עיות מהנמצא בידי מפי הרב ע"ה והכוונות ותקונים שצריך לכל עון ועון וגם הגלגולי' שיתגלגל על כל עון ועון כדי שיחרד לבבו מעונשו וישוב אל ה' וירחמהו והוא ית' ויתעלה יאיר עינינו באור תורתו ויגלה עינינו לראות ולהבין נפלאות וסודות תורתו הקדוש' והתמימ' ומאת עילת כל העילות וסבת כל הסבות אני מפיל תחנתי לפני כסא כבודו ומתפלל ומבקש ושואל עזר וסייוע שיעזרני ויסייעני ויצילני משגיאות לבל אכשל בכתיבתי ושיהיה עבודתי רצויה לפניו ושכוונתי לשוב מעונותי ולעובדו בלבב שלם כי בו בטח לבי ויעזרני ויאיר עיני באור תורתו הקדושה אעפ"י שאינני ראוי ולא כדאי ליכנס לפנים ממחיצתי אבל הבא ליטהר מסייעין אותו לכן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש ואתחיל עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. והנה אתחיל לכתוב רפואת חולי הנפש כנז"ל כאשר שמעתי מפי מורי זלה"ה. עכ"ל הר' עולת תמיד)