שער רוח הקודש · פרק ט״ו, י״ח

אמר שמואל הואיל ואתא לידן דרוש הטבילה נבאר ג"כ ענין מ' סאה שבמקוה הוא כי שם יה"ו במלוי אלפי"ן בגי' ט"ל ועם הכולל הרי מ'. פי' אחר כי הנה יה"ו בגי' אהי"ה והנה ט"ל דיה"ו עם כללות שם אהי"ה הרי מ'. וקודם שיטבול ויכנס למקוה לטבול יכוין כונה זו ולמקוה המים קרא ימים ר"ת שלהם בגי' קכ"א והם כנגד שם יה"וה אלהי"ם שהם בגי' יב"ק ועם ט' אותיותיה הם קכ"א. גם ויקרא אלהי"ם ליבשה ארץ ויקרא עם הכולל הוא שם אלהי"ם דיודי"ן הוא ש' וי"ג אותיותיו של המלוי וה' אותיות פשוטות הם בגי' שי"ח כמנין ויקרא עם הכולל. יבשה ג"כ עם הכולל הוא שם אלהי"ם ע"ד הנז' הרי ב' שמות אלהי"ם ועם שם אלהי"ם עצמו הנז' בפ' הרי שלשה שמות אלהי"ם שהם בגי' חר"ן שהם כל הדינים הקשים כמבואר אצלינו בפ' ואברם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן כי הם ג' מוחין דקטנות ואם תסיר ע"ה מן חר"ן ישאר יעקב עם הכולל כי הוא בחי' רחמים פשוטי' שיצא מחרן שהם הדיני' הקשי' ונכנס ברחמים כי גם יעקב יצא מחרן בבאו לארץ כנודע. ונחזור לענין כי הנה נרמזו שלשה אלהי"ם בפ' זה ועוד מילת ארץ היא אלהי"ם דאלפי"ן הרי בד' תיבות הנז' נרמזו ד' שמות אלהי"ם רצופי' הם בגי' משה כמבואר אצלינו במקומו. (אמר שמואל נ"ל שהכונ' הזאת היא לטובל תקון עון משכב זכור כאשר במקומו נבארהו בעהי"ת).