ביום א' תכוין בשם הוי"ה בנקודת אלהי"ם (א"ש כזה יֱהוֹהִ והם שב"א סגול חולם חיריק) ואל שדי ושם ס"ג ואהי"ה. דיודי"ן משולב בהוי"ה דס"ג (אמר שמואל מספקא לי אם מתחיל השלוב בהוי"ה או באהי"ה והיותר פשוט לי שמתחיל השלוב בהוי"ה כזה יאההויהה. גם תכוין בשני שמות אְבָגְיֶתֵץ יְהָוֱהֵ) בניקוד ר"ת בראשית ברא אלהים את ומצד שיום א' רומז לחסד שהוא ענף החכמה שהוא שם ע"ב דיודי"ן לכן שם ההוי"ה השולט בו הוא הוי"ה דיודי"ן של ע"ב ומצד שהבריאה נגלית ביום א' כנז"ל לכן הוא שם ס"ג. ונלע"ד חיים שניקוד ע"ב יהיה בפתח וניקוד ס"ג יהיה בציר"י. גם תכוין שם ההוי"ה בניקוד סגול עם מלאכיו כנז"ל:
שער רוח הקודש · פרק י״ד, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.