דע כי ב' זווגי' אחד של או"א ואחד של זו"ן ושניהם נעשים בק"ש אחד של או"א בפ' שמע ישראל והב' של זו"ן בבשכמל"ו וכל זה בק"ש שעל המטה ואח"כ ביום יש להם ב' זווגים ג"כ זווג של או"א ביוצר וזווג זו"ן בשים שלום סיום של העמיד' וענין ב' זווגי' אלו שיש לכל אחד מהם אחד ביום ואחד בלילה הוא במה שנודע כי אין האשה מתעברת מביאה א' ולכן בלילה יש ביאה א' באבא עם אימא וכן ביאה א' לזו"ן לעשות בהם בחי' כלי שהוא ההוא רוחא דשדי בעלה בגווה וזה נעשה מחצות לילה ואילך ואח"כ הזווג שלהם ביום כנז"ל הוא זווג ממש של עיבור להוליד נשמות:
שער רוח הקודש · פרק קכ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.