שער רוח הקודש · פרק קכ״ה, ב׳

ונבאר עתה איך שם נ"ב שבבינ' נעש' בסוד ק"ב והוא כי השם עצמו הוא נ"ב ואח"כ תקח הה"א הראשונ' ותציירנ' בציור ד"ו וה"א שניה בציור ד"י וכן ה"א שלישית בציור ד"ו וה"א רביעית בציור ד"י והרי כלם עולים בגי' מ"ח ועם נ"ב הרי מאה ברכאן שבו וענין ציורים אלו ביאורם הוא כי ה' של הה"א היא סוד הבינ' או המלכות ד' על ו' וז"ס עבור הא' של זו הוא"ו שבתוך הה"א ואח"כ הוא זמן היניק' וזה אינו רמוז בשם כי אינו נכלל בו רק משם ממקומו הוא יונק ואז עדיין הוא בסוד ו' שהיא שש קצוות או תלת כלילן בתלת שהם ג"כ ו' אך עיבור הב' שלאחר היניק' אז הוא ד' על י' כי אז נשלם לעשר' עם המוחי' וז"ס ציור ד"ו וד"י כי מעת' צריך לתת בו כח במא' ברכאן אלו כדי שיועילו אליו אח"כ ענין ב' העיבורי' הנז' ועת' תמשיכם ביסוד הכולל מאה כנז"ל והרי נשלמו בחי' מיין דוכרין שביסוד הזכר. ועת' אנו צריכים ג"כ כל הארבע' בחי' הנז"ל בסוד מיין נוקבי' אשר בשם שד"י שביסוד של הנקב' שהיא מלכות כנודע כי אביו ואמו שותפים באדם ותחל' צריך לכוין לצייר שם שד"י שביסוד של הנקב' בציור השי"ן בשלש' ווי"ן ובג' יודי"ן על ראשי הווי"ן ועוד צורת כפ' שהיא בשולי תחתית השי"ן העשוי כמין כ' ופניה למעל' ובתוכ' הג' ווי"ן כזה ? והוא סוד הכלי של המ"ן שביסוד שלה והד' והיוד כמו שהם והרי הכל בגי' פ"ב ואח"כ תמשיך בחי' האור ע"ד הנז"ל בזכר אלא שהוא באופן אחר והוא שתכין כי שם ע"ב הנז"ל שבמזל השמיני עם עשר אותיותיו הרי הם פ"ב בציור הנז"ל שבשד"י ותכוין כי גם עתה הארבע' יודי"ן שבו הם מ' גם תכוין שנעש' ע"ב זה בסוד מ"ב אתוון שהם ד' אותיות הפשוט ועשר' דמלוי ביודי"ן וכח דמלוי המלוי הרי מ"ב ועם המ' הנז' הרי פ"ב ג"כ ותכוין כי עתה שהוא בחי' מ"ן בא מסוד מ"ב שהוא סוד הגבור' ולכן כשתמשיכנ' אל תמשיכנ' דרך או"א כנז"ל במיין דוכרין רק בסוד הבינ' לבדה והרי זה בחי' אור בחי' השנית הנק' מים תכוין לעשות עתה בה סוד הכלי המקבל המ"ן והנה הוא שם שד"י במלואו שהוא שי"ן דל"ת יו"ד והם ט' אותיות והם בגי' תתי"ד והענין הוא כי הנה הם ה' פעמי' או"ר וה' פעמי' מים בזכר והנה אין טפה יורדת מלמעל' שאין עולים כנגד' טפיים וצריך להיות בה ט' פעמי' מים והם ט' אותיות שבמלוי הנז' גם ט' אותיות הנז' הם בגי' ט' פעמי' מים שהם בגי' תת"י שהם כנגד ט' ספי' שבה ובכל אחת סוד מים ועוד יתרים ארבע' אחרים והיא בחי' העשירית שבה שהיא סוד ד' והיא כתר שבה שהיא סוד דל"ת אח"כ צריך להמשיך מלמעל' מים האלו והוא שתכוין כי בז' תחתונות של הבינ' הוא שם ס"ג ושם תוריד חו"ב שלה בחו"ג שלה ואז יהיו עשר אותיות ס"ג כוללים ז' תחתונות שבה וגם כל העשר שבה בעשר אותיות המלוי ושם תכוין ג"כ בסוד ט' פעמי' מים ועם הכתר שבה שהוא ד' הרי תתי"ד ג"כ ותורידם בשד"י שביסוד שבה שהוא במלוי ט' אותיות כנז' והנה סוד ט' מים הנז"ל העולים בגי' תת"י עליהם אמר הכתוב טוב תתי אותה לך והנה בתוך המים האלו נמשכת הטפה העליונ' שהם עשר אותיות מלוי השם וכשיוסרו משם ישארו ת"ת ואז הם סוד המים המאררי' שנאמ' בהם בתת ה' את יריכך נופלת כי המ"ן הם דינים ואם תסיר מהם היו"ד הממתקם ישארו ת"ת הנז' בחי' השלישית רקיע ותכוין לאותיות אמצעיות שבמלוי שד"י והם יל"ו והנה הם אותיות לו"י המבדיל בין מים למים כי הבדל' נאמר' בשני שהיא גבור' שהוא סוד לו"י כנודע ותכוין להמשיך כאן מלמעל' משם אלהי"ם שבבינ' תמשיך מן אותה א' של אלהי"ם הנז' אל אות אל"ף שבשם אדנ"י שבמלכו' כי שניהם נקבות אבל בז"א המשכנו אל"ף של אהי"ה בשם מ"ה דאלפי"ן לעשות בחי' רקיע כנז"ל ותכוין עתה כי א' זו של אלהי"ם צורת' יו"י וצורת א' של אדנ"י צורתה יו"ד והרי יו"י ויו"ד הם בגי' לוי הנז'. בחי' הד' והם מאה ברכאן ותכוין החלה בג' אותיות אחרונות כבמלוי שד"י שביחוד שבה והם נת"ד ותכוין כי הנה בטפת הזכר המשכנו לו מאה ברכאן בסוד הזכר שהוא ב"ן אך טפת הנקב' צריך לברכ' ק' ברכאן בסוד ב"ן וב"ת שהם בגי' נת"ד לפי שהיא כוללת שניהם ותכוין להמשיך כאן מלמעל' ג' אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן שהם בגי' תנ"ד (א"ש עם הכולל) גם תכוין להמשיך בה ק' ברכאן משם אהי"ה העול' כמספ' המרובע אהי"ה פעמי' אהי"ה והם בגי' אמ"ת וי"ב אותיות שיש בג' שמות אהי"ה הנז' בפשוטם ועם הכולל שלהם הרי הכל בגי' נת"ד והנה עתה אחר שכבר תקננו בחי' מ"ן ומ"ד עתה נגדלת המלכו' בשיעור קומת ז"א ונמצא שעלתה למעלה משעורה הא' שהית' בחזה דז"א כנודע ועתה עלתה גם כנגד חו"ב וחו"ג וחצי ת"ת דז"א וכל אחד מהם כלול במאה ברכאן הרי הם נ"ת ותחלת שעור' היתה ד' לבד שהם תנה"י דז"א לבד כנודע הרי הכל בגי' נת"ד ודע כי כשח"ו יש עונות בישראל זה הנת"ד נעש' כימי נד"ת דותה תטמא.