שער רוח הקודש · פרק קכ״ג, א׳

יחוד י"ו בר"ח אלול שנת השל"א ליצירה א"ל מורי ז"ל שאתענ' אותם שני ימים רצופי' אשר אחר יום ר"ח עצמו של אלול ושעי"ז אשיג איזו השגה וכונת אלו התעניות הוא כי בחדש אלול נפתחי' י"ג מקורות של הי"ג תיקוני דיקנא דעתיקא והם מתגלי' ומאירי' למט' באו"א במקו' המקיף של המוחין שלהם כמו שביארנו בריש אדרת האזינו כי מחוץ למוחין דאו"א בוקע אור שלה' לחוץ ומאיר שם בסוד אור מקיף ושם מתגלי' אלו הי"ג תיקוני דיקנא דעתיקא ותחלה צריך לכוין דרך כללות כי כל זה החדש של אלול הוא סוד שם יהו"ה דס"ג ואהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' קס"א ואלו נרמזי' בתיבת אלול כי ב' אותיות א"ל הם ג' יודי"ן ואל"ף שבשם ס"ג כנודע שמהם יוצא שם א"ל כנז' בזוהר פ' פנחס וב' אותיות ו"ל הם שם א"ל היוצא מג' יודי"ן ואלף ג"כ דקס"א כי ג' יודי"ן שבו הם ל' ובמקום אות א' הושם במקומ' אות ו' כי האל"ף נעלמת בוא"ו זה ולכן נקרא אלו"ל כי בכל החדש הזה ראוי לכוין בשני שמות אלו והנה ב' שמות ס"ג וקס"א הנז' הם בגי' דר"ך וז"ס הנותן בים דרך כי מלת בי"ם הוא שם של ב"ן דההי"ן וב' שמות הנז' עולים בגי' דר"ך שמאירים בהם שם ב"ן הזה שהוא בגי' בי"ם ודרך זה נפתח בכל חדש אלול והנה אחר שתכוין בזה הכללות בכל חדש אלול צריך שתכוין אח"כ בשני ימים הראשונים הנז"ל בענין זה והוא כי הנה יש בשני ימים אלו מ"ח שעות והם ג"כ בסוד יהו"ה אהי"ה הנז"ל שהם בגי' מ"ח עם הכולל והנה בסוף יום א' תכוין שכבר נשלם חצי הדרך הנז' שהוא בגי' יב"ק וז"ס יענך יהו"ה ביום צרה שהוא ר"ת בגי' יב"ק וכן ר"ת יעננו ביום קראנו הם יב"ק ובסוף יום השני תכוין בשני פעמי' יב"ק שהוא דרך כנז"ל שהם ס"ג וקס"א. עוד יש כונה שנית פרטיית בשני הימים אלו והוא שתצרף תיחלה הי"ב צרופי' של ההוי"ה והי"ב צרופים של אהי"ה כנודע ובין שניהם הם כ"ד אבל הם עולי' אל מ"ח כנגד מ"ח שעות שבשני הימים אלו כמו שנבאר וזה ציורם לפניך