שער רוח הקודש · פרק י״ב, ה׳

ביום ה' יכוין ע"ד הנז' ממש אלא שהכונה היא בעשרה אותיות והם קדשך ביראת"ך ושם השלוב הוא קֵבֵדֵיֵשֵרֵכֵאֵתֵךֵ. והשם של שחרית בחלוף א"ת ב"ש דֵקֵבֵלֵשֵמֵגֵתֵאֵלֵ. ושל מנחה היוצא באי"ק בכ"ר והוא אֵמֵגֵהֵכֵקֵבֵיֵדֵהֵ. ושל ערבית היוצא באח"ס בט"ע והוא הֵכֵתֵצֵפֵטֵוֵחֵזֵץֵ ושכחנו לחלק האותיות של כל יום בסדר ברכות התפלה ע"ד שסדרנו' ביום הא': והנה ביום ב' הוא ע"ד יום א' (א"ש מפני שהם ג"כ שבעה אותיות.) וביום ג' שלשה אותיות בי"ת יכוין באבות וגבורות וקדושת השם. וארבע אותיות ך אשת באמצעיות וג' אותיות חו"ה בשלשה אחרונות. וביום רביעי שהם ששה אותיות יכוין שלשה אותיות בשלשה ראשינות וג' אותיות בג' אחרונות. (א"ש ובאמצעיות לא יכוין כלום). וביום חמישי שהם עשרה אותיות יכוין כמו ביום שלישי ששלש' אותיות קד"ש יכוין בשלשה ראשונות. וארבעה אותיות ך בי"ד באמצעיות ושלשה אותיות את"ך בשלשה אחרונות ואעפ"י שנקדנו כל השמות בציר"י כבר הודעתיך שכל אדם צריך לנקוד אותם כפי שרש נשמתו בט' נקודות הנודעות (א"ש והם קמ"ץ פת"ח ציר"י סגו"ל שב"א וכו':)