וז"ס מ"ש בזוהר בפרשת ויצא, כי מ"ש ויגע בכף יריכו, דא אינון נדב ואביהוא. גם אמרו בסבא דמשפטים דף קי"א, כי שמואל חטף מסמאל, אותה הירך שלקח מן יעקב. והענין הוא, כי נדב ואביהוא הם תרין ירכין נצח והוד, שמשם נשרשים הנביאים, ובהם נאחז סמא"ל כנז"ל, וכשבא שמואל חטף מסמא"ל את הירך ההוא, שהם נדב ואביהוא, וזכה לנבואה על ידיהם, כי ירכין תמן אינון נביאים. וקודם שמואל שהיה הירך ביד סמאל, אין חזון נפרץ ונפסקה הנבואה, כמ"ש חז"ל. וז"ס מ"ש ז"ל במסכת ברכות בפ"ה על פסוק אם ראה תראה בעני אמתיך, שאמרה חנה, אלך ואסתתר ותשתה מי סוטה, ואז בהכרח שיהיו לה בנים. וזה יובן במ"ש הסבא דמשפטים, כי שמואל חטף הירך מן סמא"ל, ונתן לו תמורתה ירך הסוטה, ולכן אמרה חנה לשי"ת, כ"א לא תוכל היא ללדת את שמואל, ולחטוף הירך מן סמא"ל, תלך ותסתר, ואז יאבד סמא"ל שני הירכין ירך יעקב והוא שמואל, וירך הסוטה, כי היא טהורה, ולא ישלוט בה:
שער הגלגולים · פרק ל״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shaar HaGilgulim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער הגלגולים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.