שער הגלגולים · פרק ל״א, ז׳

ועתה אוסיף קצת ביאור בענין אלו השתי כתפות דאדה"ר. כבר הודעתיך, איך נצח והוד דעתיק יומין, מתלבשים תוך חו"ג, תרין דרועין דא"א, ואח"כ תרין דרועין דאריך, נתלבשו בתרין מוחין חו"ב דאו"א. ותרין כתפין דאריך, נתלבשו במוח דעת דז"א, הנחלק לתרין עיטרין, הנקראים חו"ג כנודע, ומהם נמשך אור המקיף אל נוקבא דז"א. גם ידעת, כי עתיק יומין אין בו רק ט' ספירות, והם הנקראים בפרשת נח בזהר, בשם ט' היכלין, דלאו אינון היכלין ולאו אינון נהורין וכו'. כמו שנתבאר אצלינו בבאור ריש אדרא זוטא וע"ש. ולא הוזכרה בחי' מלכות בעתיק יומין כלל, ולכן שרש המלכות לא נרמזה אלא בספירת ההוד שבו, כנודע כי לעולם עומד הזכר בנצח, והנקבה בהוד. והנה ההוד של עתיק יומין, מתלבש בגבורה דא"א, והיא הכתף השמאלי דא"א, הנקרא עיטרא דגבורה, והבן זה השם של עיטרא מה עניינה, בסוד עטרת בעלה, כי שם נרמזת ונאחזת המלכות כנזכר. ונמצא כי מזה הכתף השמאלי, נמשך נצוץ אור אחד, להיותו בחי' אור מקיף אל נוקבא דז"א, ולכן שרש קין אשר הוא מצד נוקבא דז"א, נאחז בכתף שמאלי של אדה"ר. ואמנם הכתף הימני הוא מן נצח דעתיק יומין, ובו סוד ז"א דכורא, ולכן שרש הבל הוא בכתף ימני של אדם. וכבר נודע כי המלכות אפשר לה לעלות למעלה ממקום הזכר, בסוד עטרת בעלה, ובפרט בבחי' או"מ כנזכר, ולכן תדע גודל מעלת הכתף השמאלי של אדם הראשון כמה הוא: