עץ חיים · פרק ח׳, ט׳

מ"ב ע"ב דא"ק הוא ברישא דיליה אח"כ בא הס"ג דיליה והתחיל מן אח"פ וכל אלו הג' חלוקים הם טעמים והם ע"ב דס"ג ובחי' ג' שהיא הפה נקרא עקודים. אח"כ בא הס"ג דס"ג והיא נקודות מתחילין מן העין דא"ק והם ט' נקודות ה' מלכים ד' עבדים כנודע. וב' נקודות עליונים שהם קמץ ופתח שהם כתר חכמה לא מתו וז' אחרים מתו. וכאן יש קושיא שאמרנו כי ב' נקודים הראשונים בלבד נתקיימו ובמ"א כתבנו כי ג' נקודות הראשונים לא מתו שהם כח"ב והז' אחרות שהם ו' נקודות הנשארים מט' והמלכות שהיא מלך בלתי נקודה כנודע אלו הז' מתו. ואפשר לתרץ ולומר שכיון שהפנים של או"א לא מתו הכל (נ"א להכי) נקרא נקודה א' בסוד יו"ד שהוא אותיות י"ה בסוד הבן בחכמה ולכן הכל נקרא חכמה לבד והאחוריים שנפלו מאו"א הם הה' שבשם בסוד וחכם בבינה והכל נקרא בינה לבד שהוא סוד אחוריים אל הפנים שהוא זכר חכמה. נמצא כי נקודת הפתח הוא ב' פנים דאו"א שהכל נקרא חכמה ונקודת צירי הוא ב' אחוריים שלהם שהכל נקרא בינה ובזה צדקו ב' בחי' הנ"ל כי הצירי גם בה יש מיתה שהוא כללות האחוריים גם צודק מ"ש שגם הבינה לא מתה והוא בסוד הפנים שלה ואפשר שהפנים הם חו"ב והאחוריים הם של יש"ס ותבונה בסוד יעקב ולאה שהם אחוריים שלהם ודי בזה: