עץ חיים · פרק נ׳, מ״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(כא) ודע שכל א' מה"ח הפנימים המתפשטים למטה נמשך עמו צרוף של הלבוש שהוא יסוד תבונה עצמו ונודע שיסוד תבונה הוא אהי"ה דאלפין וכבר פי' שבכל קצה וקצה יש בו ג' צרופים דיה"ו ע"ב ס"ג מ"ה גימטריא קד"ם ושלשתן ביחד יש באהי"ה א' דאלפין גימ' קד"ם ע"ה בסוד לבוש בכל קצה וקצה נמצא כי ז' שמות אהי"ה באלפין לבושין לז' חסדים המתפשטים בז"ת דז"א והנה ז' אהי"ה הנ"ל הם ז"פ קמ"ג גימ' תתר"א שהוא סוד אלף ואלף כי הכל הווא מבחי' אלפין שביסוד והוא אחוריים דאלהים דההי"ן כנודע ואחר שביארנו ז' חסדים המתפשטים נבאר ענין הדעת בעצמו התחתון כשלא נזכיר רק ה"ח עם ה"ג העיקרים שהם בחי' הנקרא דעת יהיה י' הויו"ת כנ"ל שהם י"ס כפשטן וכל אות מנוקדת שב"א קמ"ץ שיש בהם גימטריא אל"ה בכל אות מהם נמצא כי בד' אותיות הוי"ה הם גימטריא קד"ם הנקודה שלהם והם עשר הויו"ת י"פ קד"ם גימטריא אלף ת"ם והוא סוד אמת אלף חוזר לחשבון אלף כנודע הרי איך יש אמת בדעת זה ע"ד שנתבאר בדעת עליון לקמן (הוא בפנים) ונחזור לענין כי ז"ס מעונה אלהי קדם נאמר על הדעת הזה התחתון כי בכל אות יש בו ניקוד אל"ה דאלהי והם יו"ד הויות י"פ אל"ה וכל הוי"ה מהם גימטריא קד"ם והנה נמצא כי כל אלו הנקדות הם גי' קד"ם כי גם הוא ג"כ ג' צרופים יה"ו דע"ב ס"ג מ"ה גימ' קד"ם והנה נודע כי כל ה"ח בחי' שרשם משם ע"ב כי חסד גי' ע"ב ואע"פ שנת"ל שכל א' הוא ג' יה"ו דע"ב ס"ג מ"ה עכ"ז זהו בבחי' פרטיותיהן יען כל קצה מהם כלול מן כל הג' מוחין שהם ע"ב ס"ג מ"ה אמנם כללות החסדים עצמן הם של שמות ע"ב והנה אם תמלא הויות כולם ביודי"ן וכל אות מנוקדת בשב"א קמץ שהוא גימטריא אל"ה נמצא כי אל"ה בכל הויה בסוד י' אותיות מלוא' אך הפשוטה הוא קד"ם וז"ס אלהי קד"ם בכל הוי"ה מהם לבדה וכשתצטרף כל הנקו' שבכל הוי"ה שהם י"פ אל"ה הם ש"ס ועם כללות י' אותיות המלוי הם ש"ע ואלו ש"ע נמשכין בפנים דז"א שבקטנותו בימי היניקה היה לו ק"ן רבוא נהורין ועתה נעשו ש"ע דאתפשטו אנפוי כמו עתיקא כי מן הדעת הזה נמשך עד הפנים שלו כמ"ש באדרא דעת אסהיד באנפוי דמלכא והנה אותיות והמילוי עצמו הם י' הויות דע"ב גימטריא תש"ך כמנין צרופי בראשי"ת ונודע כי בראשית ר"ל ברא שית ו' סמכין דדעת והדעת נק' בראשית כדאיתא בהקדמה על הזוהר יע"ש. סליק:
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.