עץ חיים · פרק מ׳, ח׳

והנה בעת צאת המלכים יצאו הג"ר שהם א"א ואו"א שלימים בי"ס אך היה מבחינת שם ב"ן לבד שהוא בחינת נפש עם הג' כלים שלו לכל אחד אך לא היו מתוקנים בבחינת פרצוף כיון שלא בא עדיין שם מ"ה שהוא הרוח והז"א יצא בבחינת ו"ק לבד דב"ן עמות וכלים בלי תיקון פרצוף והנוקבא יצאה בחינת ספירה אחת לבד עצמות וככלים משם ב"ן. ובעת התיקון עתיק וא"א ואו"א נתוסף בהם שם מ"ה עצמות וכלים ועי"כ נתוסף תיקון בשם ב"ן שלהם שנעשה פרצוף וז"א נתוסף בו בשם ב"ן ג"ר עצמות וכלים ומשם מ"ה כל הי"ס עצמות וכלים ונוקבא נתוסף בה ט"ס משם ב"ן עצמות וכלים ומשם מ"ה י"ס עצמות וכלים. ובזה תבין איך בכל פרצוף מה' פרצופים יש בחי' מ"ה וב"ן בין בזכרים בין בנקבות והם בחי' נפש ורוח של אותו פרצוף. גם נמצא כי בעת הפגם מסתלקין מז"א ג"ר דב"ן הנקרא גדלות וגם כל הי"ס דמ"ה שלו, ומנוקבא מסתלקין ט"ר דב"ן וי"ס דמ"ה ונמצא הוא הגוף של הנפש ואחר שהשלים הגוף והנפש דב"ן אח"כ חוזר לקנות גוף ב' שיש אל הרוח משם מ"ה עם הרוח שלו והם סוד אותיות ונקודות ונמצא כי האותיות הם גוף והם נפש. ובזה לא יחלקו מאמרי הזוהר ותיקונים דאותיות והנקודות הם גוף ורוח והאותיות הם באים מבינה והנקודות מחכמה. אח"כ נעשה גוף ג' אל הנשמה שהם טעמים ואפשר לומר כי הטעמים אחר שהם למעלה מאד אינם צריכין גוף להם נמצא שבכל פרצוף יש חצוניות והוא כלי הנפש עם הנפש ופנימיות והוא כלי הרוח עם הרוח. ובזה אפשר להבין כי הג' כלים שבכל ספירה הם כנגד ג' גופים של נר"ן אך ממ"א נראה כי כל ג' כלים הם בחיצוניות וכנגדן בפנימיות ועיין שם. ואפשר שיש כנזכר בתקונים שהם י"ס דאחוריים, וי"ס פנים. וי"ס לפני ולפנים. ונמצא כי הם ג' גופים כל אחד כלול מג' כלים דמ"ה וב"ן, והם ג' כלים כנגד נר"ן, והנה שם ב"ן כללות כי י"ס דנפש וגופות, ושם מ"ה כללות כל י"ס דרוח וגופות, והנה י"ס דרוח הם מ"ש בהקדמה שנית בתיקונים שהוא שם מ"ה מלגאו והוא הכולל ויש בו י' אותיות י' הויות בט' נקודות הנז' בתקונים בתקון ע' שהם מתחלקין לנר"ן והכל בחי' רוח, וכנגדו ס"ג הנשמה. וע"ב נשמה לנשמה, וז"ס דעת ות"ת מלבד ומלגאו, יעקב ומשה, זה מחיצוניו וזה מפנימיות. ודע כי הגוף החצון דז"א נקרא ת"ת כלול משית סטרין ויעקב, והגוף הפנימי של ז"א נקרא דעת ת"ת מלגאו דאתי בשית סטרין והוא סוד משה וישראל, ולכן אין הדעת בכלל י"ס כי הוא הת"ת אלא שהוא הפנימיות ושמור כלל זה בידך היטב. וכנסת ישראל הוא גוף הפנימי ומלכות גוף חיצון, וזווג ב' הגופות הפנימית נקרא נשיקין רוחא ברוחא והבן זה וכן הוא באו"א בזווג הפנימיות נקרא נשיקין והפנימי דאבא נקרא מזלא שם ע"ב והפנימי דז"א הוא שם מ"ה שקיא דאילנא ובערך החיצון יקרא הפנימי נשיקין רוחא ברוחא כי שם מ"ה הוא רוח כנ"ל: