עץ חיים · פרק ל״ט, מ״ז

(כ) דע כי ד' בחי' נמשכין אל המלכות א' הוא ענין הנפש אשר לה שנותן היסוד של הזכר בה כדי שתוכל לעורר מ"ן בעת הזווג כי ע"י הנפש ההוא נעשית כלי הב' והג' הוא בחי' הרוח והנשמה שנותן בה הם שם ס"ג ומ"ה. הד' מ"ש בפ' תרומה דרש בריה דרב ספרא על פ' אור זרוע לצדיק שהנה נשמות הצדיקים הם עצמן מזדווגים עם המלכות והם עושין נשמות כמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן והנה רוב הזווגים הנעשי' בזמן הגלות הוא באופן זה. והנה אלו הד' בחי' (מילוי ד' אותיות שם ב"ן) הנ"ל והד' נכללים בבחינה ראשונה שהיא הנפש והיא כוללת כל המילוי והוא הנקרא נפש נמצא שזה המילוי כולו בכללו בבחי' נפש אך בו נפרטים דרך פרט כל הד' בחי':