עץ חיים · פרק ל״ט, י״א

כבר בארנו בשערים אחרים בכללות ג' בחי' שיש בז"א עיבור ויניקה ומוחין ועתה נבאר בפרטות כל בחי' ובחי' באורך גם נבאר בחי' הולדת הנשמות שיוצאין בזווג או"א שהם נקראו אחים ורעים לזו"ן כנזכר במ"א. הנה נודע שאין שום טפה שאינה כלולה מע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והנה בחי' הטפה עצמה של הזכר שהוא בחי' מוח הולד אינה אלא משם ע"ב דיודי"ן לבד שיש במילויו ד' יודי"ן ומאותן ד' יודי"ן נשכה זאת הטפה כלולה מד' יודי"ן ההם ואז היה באה כלולה מחיה נר"ן שהם בחי' ד' יודי"ן עצמן אמנם שם ע"ב הנ"ל שממנו נמשכת הטפה זו כלולה מד' יודי"ן הוא למעלה בדעת עליון הנקרא חסד עלאה והוא מזל ח' דדיקנא דא"א הנקרא נוצר חסד שהוא זכר כנודע והוא בחי' חסד כי כן חסד כמנין ע"ב ומזל הח' הוא נקרא בשם ע"ב דיודי"ן ויורדין אלו הד' יודי"ן בסוד זווג אל מזל הי"ג שהוא ונקה שהיא נקבה ומשם נמשכין אל ז"ק דאבא אשר קצה הראשון שבו ג"כ נקרא חסד ומשם נמשכין אל ז"ק דאמא ומשם נמשכין עד חסד דזז"א ומשם נמשכין ביסוד דז"א. ודע הקדמה אחת שמה שמושך יסוד מלמעלה אינו מתעבה ומתלבש כלל וז"ס אור של מעשה בראשית שהיה מאיר מסוף העולם ועד סופו ואח"כ גנזו ואע"פ שיורדת האור הזה של הטפה הזאת ממדרגה אל מדרגה כנ"ל אינו מתעבה ומתלבש כלל וכ"כ גדולה הארתה למטה כמו למעלה משא"כ בשפע היורד משאר הספי'. והענין שהטפה ההיא הנ"ל שהיא כלולה מד' יודי"ן איננה מתלבש ומתעבה כלל בירידתה למטה ויש בה כללות נרנ"ח ובחי' זו נקרא אור דמעשה בראשית והוא מ"ש בזוהר תרומה דקס"ג וקס"ז בענין אור מים רקיע שים עינך היטב במה שנבאר בו ובזה תבין רוב המאמר ההוא הרי בחי' זאת נקרא אור שהוא רוחניו' הספי' אמנם בחי' מים הנ"ל ר"ל כי הטפה הזאת בהיותה במעוי דנוקבא מצטיירת ומתלבשת תוך הכללי אמנם צריך שבה בעצמה יהיה בה בחי' כח התלבשות זה בכלים הנקרא מים רקיע שהוא בבחי' אור ונבאר בחי' המים שהוא בבחי' ס"ג (כי אור בחי' ע"ב) הנה טפה הנ"ל שהוא בחינת נרנ"ח צריכה להתלבש בלבוש דק כדי לרדת למטה. ואמנם היא בעצמה אינה נגשמת ונתעבה מכמו שהיתה למעלה כנ"ל אמנם נעשית לה לבוש דק שהוא דם אדם ונמשכת עמה מדעת העליון הנקרא מז"ל כנ"ל והענין שגם נמשך בחי' לבוש הנ"ל הנקרא מים מהד' יודי"ן עצמן (דע"ב) שבמזל ח' ותורידם אל מזל הי"ג הנקרא ונקה והוא שם אהי"ה דיודי"ן כמנין ונקה ויש בו ג' יודי"ן ואז מזו הבחי' הג' יודי"ן תחתונים שלהם נתלבשו בג' יודי"ן של שם אהי"ה שבמזל הי"ג. ואמנם מ"מ ששם אהי"ה שבמזל הי"ג אינו נכנס במנין אע"פ שג"כ מתלבש בו הטעם הוא שכל סוד הטפה הזו עדיין הוא בסוד הזכר לכן כל כוונתינו להמשיכה בסוד הוי"ה ולא בשם אהי"ה שהוא הנקבה הרי עתה בחי' המים שהוא בא להתלבש בהן. אבל דע שד' יודי"ן דע"ב דבחי' ראשונה אינם מתלבשים משום אור הגדול שבהם אבל הד' יודי"ן דבחי' הב' הנה הג' יודי"ן תחתונים שבהם הם מתלבשין אלו עם אלו והם מתעבים מה שאין כן בבחי' ראשונה הנקרא אור שכל הד' יודי"ן לא נתלבשו אלא בחי' זאת הב' הג' יודי"ן תחתונים נתעבו ונתלבשו בג' יודי"ן דאהי"ה אך היו"ד הראשונה שהוא בחי' נשמה לנשמה לא נתלבשה כלל. אח"כ ירדה עוד למטה בז"ק דאו"א והנה ז"ת דאו"א הם בחי' ס"ג כנ"ל ואז חזרו ונתלבשו עוד אותן ג' יודי"ן תחתונים דע"ב בג' יודי"ן דשם ס"ג זה אך י' ראשונה לא נתלבשה ע"ד הנ"ל כי שם ס"ג הוא בחי' ז"ת דאמא כנ"ל ואז ירדו עד חסד דז"א ומשם ירדו אל היסוד דידיה. והנה זאת בחי' הב' הוא בחי' לבוש דק אל בחינת הראשונה הנקרא אור מוח אך הבחי' הב' נקרא מים שהוא הדם יען היא בחי' המתלבשת אל הראשונה שאין בה שום התלבשות והתעבות כלל כמו שיש בזו וטע קריאתה מים הוא כי בהיותה אור הוא הוראה שהיא זכה בתכלית ואין בה התלבשות ועביות כלל ואחר שנתלבשה בלבוש דק מאד נקרא מים שכבר המים הם עבים ומלובשים מעט אלא שהם זכים יותר משאר חומרים אך יש בה קצת עביות כמ"ש במלת רקיע. גם נקרא מים יען שבחי' זאת הב' היא ד' יודי"ן דשם ע"ב דמזל הח' והג' יודי"ן תחתונים שבו נתלבשו בג' יודי"ן דס"ג הרי הם כולם ז' יודי"ן כמנין ע' וב' כללות דע"ב ס"ג הרי ע"ב כמנין חסד וכבר ידעת שהחסד הוא מים ולסבה זו נקרא בחי' זו מים ואע"פ שג"כ מתלבשין בג' יודי"ן דאהי"ה דיודי"ן דבמזל הי"ג אינ עולה בשם לפי שטפה זו הוא טפת מים זכרים ואהי"ה הוא נוקבא לכן אינה נכנסת במספר זה כי כל עיקר התלבשות זה אינו אלא בס"ג שהוא הוי"ה שהוא זכר. והנה כשהטפה הנ"ל ירדה עתה בזה הלבוש הנקרא מים בתוך ז"א אז נקרא הוי"ה אלקים כי הטפה היא הוי"ה כי נמשכת מד' יודי"ן דע"ב ועתה מתלבשת בז"א הנקרא אלקים כנזכר באדרא דקמ"א וזה אלהים נעשה לבוש אל הטפה הנ"ל שהוא שם הוי"ה וגם שכיון שהוא מים יש בו עכירות בהעלם גדול לכן נקרא אלקים. גם ט"א כי הנה בחי' אור היתה ד' יודי"ן הרי הם י"א שמספרו ק"י ועם ב' כללות שמות ע"ב ס"ג הרי יב"ק כמספר הוי"ה אלקים ועתה צריך לעשות לה בחי' הנקרא רקיע בבחי' שם מ"ה כמ"ש בע"ה והוא בחי' הבשר. והענין שאחר שאותה הטפה שהיתה אור נעשה בה לבוש דק הנקרא מים ע"י שם ס"ג לג' יודי"ן תחתונים דע"ב שהם נר"ן לכן צרי עתה לעשות לה לבוש ב' יותר עב והמים יקרשו ויעשו רקיע שכאשר יבא זה הולד לאויר העולם ויצא מבטן אמו הנה אז יהיה בבחינת רקיע מגושם ומלובש ונקרש. ונודע שכאשר התינוק נולד ויצא לאויר העולם אינו מתגלה בו רק בחי' נפש בלבד בפועל והשאר שהם רוח נשמה הם בו בכח ולא בפועל והם בלתי התלבשות זה הב' אך ע"י עסקו בתורה ובמצות עז יעשה לבוש אליהם ואז גם הם יתלבשו ויתגלו בפועל לכן אין נעשה לטפה זו לבוש זה הב' הנק' רקיע רק אל י' אחרונה שבה שהיא בחי' הנפש לבדה וע"כ לבוש זה של הנפש הנקרא רקיע נעשה בז"א עצמו משם מ"ה דאלפי"ן שבו ואינו מלמעלה. וצריך לבאר איך מתלבש השם ס"ג בשם מ"ה שהרי אין חילוק בין ס"ג למ"ה אלא במילוי ב' ההי"ן כי בס"ג הם יודי"ן ובמ"ה הם אלפי"ן ועכ"ז כפי האמת הכל אחד והוא בהקדמה א' כי כל בחי' אותיות דאלפי"ן שהם מהבינה ולמטה צורתן יו"ד במלואה כזה א' ומן הבינה ולמעלה צורתם יו"ו כמ"ש בתקונים והרי יודי"ן דההי"ן דס"ג הם עצמן צורת האלפי"ן של מ"ה ולזה שם מ"ה הוא כולו במילוי אלפי"ן והוא בחי' רקיע כנ"ל בהתלבשות בתוכו. גם דע כי א' שבתוך הוא"ו דמ"ה וס"ג הוא בחי' אהי"ה כי א' דמילוי וא"ו דס"ג הוא עצמו מתלבש באות וא"ו דמילוי מ"ה שהוא גימטריא אדם והוא בחי' אהי"ה אלא שברדתה למטה להתלבש בא' זו דמילוי וא"ו הוא סוד אחוריים דאהי"ה א' א"ה אה"י אהי"ה שהוא גימטריא דם שהוא הנפש הנקרא דם כמ"ש כי הדם הוא הנפש ושיעורו הוא רביעית שהלא הוא רבוע של שם אהי"ה שיש בו ג"כ ד' אותיות. וז"ס רביעית דם הנזכר בגמרא ששהוא נקרא דם הנפש ורביעית דם הנפש זו שהוא אות א' דילוי וא"ו דס"ג מתלבש תוך א' דמילוי וא"ו דמ"ה שהוא גימטריא אדם וזה סוד שופך דם האדם באדם והרי שבחי' נפש לבד שהוא רביעית דם דאהי"ה כנ"ל הוא מתלבש בא' דוא"ו דמ"ה ונעשה רקיע שהוא בחי' בשר שהוא לבוש ששל דם הנפש לבדה יותר עב מלבוש הנקרא מים שנעשה משם ס"ג כנ"ל. והנה בחי' מים נקרא הוי"ה אלהים כנ"ל. אך עתה שחזרה להתלבש בשם מ"ה עצמו ע"ד הנ"ל לבוש שנית יותר עב עתה נקרא אלהים בבחי' אחוריים כנודע בסוד רבוע כי אות א' דס"ג שהוא אהי"ה ירדה ונתלבשה ונתפשטה בבחי' אחוריים דילה בתוך א' דמ"ה והיתה שם בחי' רביעית דם האדם והיא עצמה בחי' רקיע שהיא בחי' רביעית דם הנ"ל. והנה מצד אותו הא' נעשה בכאן שם אלקים בסוד רבוע ואז נעששה רקיע כי בשם זו נקרש ונתגלה עכירות המים כי הקלי' נודע שנאחזין בשם אלהים ובפר באחוריים והרי נתבאר ג' בחי' ע"ב ס"ג מ"ה שהם בחי' אור מים רקיע שהוא מוח בשר ודם ובחי' האור הוא העצמות ממש הנמשך מד' יודי"ן דבחי' א' דשם ע"ב: