עץ חיים · פרק ל״ח, ז׳

והנה ענין תרפים אלו הוא לשון תורף שהוא מקום ערוה כמו בית התורפה הנזכר בגמ' והם בחי' ב' רגלים של לאה הנכנסין ומתלבשין תוך כתר רחל כנ"ל לכן אמר תרפים לשון רבים שהם ב' הרגלים. וביאור העני כי הנה מקום פתיחת יסוד אמא תוך ז"א הוא בחזה שלו נמצא שגילויו ופתיחתו הוא בשליש האמצעי וזהו פתיחת וגילוי בית התורף אשר שם של התבונה. ואמנם ענין גניבת רחל את התרפים ואיך עי"ז לא הגידו ללבן כי ברח יעקב הענין הוא כמ"ש אצלינו בדרוש בלק ובלעם ועזא ועזאל ע"ש היטב ושם נתבאר כי הנה המקום הזה הוא בחי' עץ הדעת טו"ר (דאצילות) (בגנה דאצילות) אשר בו חטא אדה"ר וחיה כי שם הוא מקום גלוי החסדים של הדעת דז"א בחזה שלו ולכן יש שם יניקה ואחיזה אל החצונים הנקרא רע בעצם משא"כ למעלה כשהאורות מכוסים הנה האראת ה"ח אלו המתגלים ויוצאין אל החצונים הוא ע"י אותם הרגלים של לאה הנכנסין תוך כתר רחל כנ"ל והם כנגד פתיחת פי היסוד של תבונה כי כאשר האורות ההם יוצאין מן היסוד דתבונה עד מחוץ אל ז"א לעשות כתר לרחל כנודע אז ע"י התלבשות רגלי לאה תוך הכתר של רחל האור מתמעט ונחשך ואינו יכול לצאת ולעבור האור ההוא על צד פני רחל כנודע כי היא עומדת אב"א עם ז"א. ובתחלה האורות פוגעין באחוריים ואח"כ משם עוברין עד הפנים שלה ולהיות העקביים של לאה שם באמצע כתר של רחל אינו עובר האור עד פני כתר של רחל כי אלו ב' עקביים של לאה מפסיקין לגמרי והם לוקחין האורות היוצאין מבפנים. ונודע כי העקביים של לאה הם דינין קשים וגמורים לגמרי כי נ"ה אינון אשר כל בחי' נ"ה הם דינין להיותן הקצוות הקרבים אל הקליפ' ובפרט שנקרא בלשון לבר מגופא כנודע כי נ"ה אינון לבר מגופא ונוסף ע"ז כי הם רגלי לאה אשר כל בחי' הם דינין קשים להותן בחי' מלכת דתבונה כנ"ל והתבונה עצמה היא נה"י של בינה שהם אחרונות שבה והבינה עצמה אמרו עליה בזוהר דדינין מתערין מינה ולא עוד אלא שלאה עצמה היא מן אחוריים של מלכות דתבונה ואינה בחי' פנים ובפרט כי אינה רגלים שלה אלא בחי' תחתונה שברגליה והם בחי' עקביים כמ"ש בע"ה. והנה כפי כל הטענות הנ"ל נמצא כי אלו העקביים דלאה הם דינין גמורים לכ יש מקום אחיזה ויניקה אל הקלי' וכמ"ש בדרוש בלק ובלעם ועזא ועזאל ששרששם הם בחי' ד' אורות הנ"ל שבאותן תרין רגלים ועקביים דלאה שמשם יונקים החצונים לכן היה הולך בלעם אל הררי קדם אל עזא ועזאל כמ"ש בזוהר שקודם שבא בלעם אל בלק הלך והסגיר את עצמו בהררי קדם עם עזא ועזאל. וז"ש מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם וכבר נתבאר אצלינו בדרוש בלק ובלעם כי בחי' בלעם היה מהאורות היוצאין מאותן עקביים דלאה הנבלעים תוך כתר רחל אל החצונים וזהו פי' בלע"ם ולכן היה הולך להררי קדם אצל עזא ועזאל שיניקתן משם. וכבר נתבאר אצלינו כי לבן הארמי אבי אביו של בלעם והוא עצמו נתגלגל בבלעם וממנו למד בלעם בן בנו מעשה כשפים וחכמה הזאת היתה חכמתו של לבן הארמי אשר שיבח עצמו ואמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע וע"ד הנאמר בבלעם כי ידעתי אם אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר. וזה ענין חכמת התרפים אשר ללבן אשר ע"י אלו התרפים היה משיג כל הארותיו וכאשר רחל גנבתם לא יצאו האורות ההם אל עקבי של לאה לחוץ אל החצונים להאיר להם ולא ידע כי ברח הוא באופן שהתרפים הם בחי' אורות היוצאין אל החצונים מן התורף של התבונה שהוא יסוד שלה המלובש במקום החזה של ז"א: