אמנם אמרו וחד חרוב פי' כי שם של ע"ב דיודי"ן יש בו ד' יודי"ן אבל בשם מ"ה אין בו רק י' אחד ראשונה וכנגד אות י' אחד שבשם מ"ה דאלפי"ן שאין במלואה אות אל"ף כשאר הג' אותיות הוי"ה שבכ"א יש בו אלף לכן נגד זה אמר וחד חרוב לכן לאלף שביעי אין קיום אבל הוא חרוב כי אין לו על מה שיסמוך בעה"ז שהוא אחוריים דמ"ה כנ"ל שאין בו רק ו' אלפי"ן. ונחזור לבאר ענין ב"פ מ"ה שיש בב' בחי' בז"א כי מ"ה א' מתחלק כך ג' אותיות יה"ו הם בחב"ד שבו וה' תחתונה בשליש עליון דת"ת עד החזה שעד שם בחי' אורות מכוסים כנודע ומהחזה ולמטה שהאורות מגולין הם בחי' אחרת לכ יש בו שם מ"ה ב' כסדר הזה יה"ו בנצח הוד יסוד וה' אחרונה בעטרת יסוד ז"א. והנה כאשר תחבר ב"פ מ"ה אשר בזז"א יהיה גימטריא צ' והוא בחי' צ' דצלם דז"א המתפשט בכל כללות פרצוף ז"א בפנימיותו כמ"ש בדרוש הצלם. ובזה יתבאר ענין פסוק הנאמר ביעקב ואנכי איש חלק ר"ל שנחלק לב' חלקים של מ"ה א' עד החזה דז"א וא' מהחזה ולמטה אשר בהם מאחוריו ב' נוקבא לאה ורחל. גם ז"ש במשה וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וארז"ל מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים כי אלקים זה הוא בסוד הבינה כנודע שגם היא נק' אלהי"ם והנה"י שבה נתפשטו ונתלבו תוך ז"א והיסוד שבה נגמר עד החזה כנודע. לכן מחציו של מעלה של ז"א אשר כנגדו יוצאת לאה מבחי' דאמא נקרא ז"א אלקים ג"כ ומחציו ולמטה שיוצאת רחל הנקרא אשה נקרא הוא איש בסוד לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת הנדרש ברחל והנה משה הוא בחי' ז"א כנודע ושתוף ב' בחי' נקרא איש האלקים:
עץ חיים · פרק ל״ח, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
