עץ חיים · פרק ל״ה, ה׳

נמצא כי מן החסדים שלוקחת נוקבא מז"א נתפשטו בכל קו ימין ובכל קו שמאל. אך בקו האמצעי אין החסד מתפשט רק בכתר שה לבד ונשארין דתי"ם שבה בלתי חסדים. והנה כבר בארנו כי תחלה נכנסין כל החסדים ואחרי שאין עוד חסדים לכנוס אז נכנסים הגבורות נמצא כי בתחלה נעשית הב' קוין דנוקבא ואח"כ קו א' האמצעי. ונבאר עתה מספר י"ב שנים ויום א' שהם דקטנות במתחלה נכנס פ"ת דנצח הרי שנה א'. ואח"כ פ"ת דהוד הרי ב' שנים. אח"כ ב' שנים אחרים בב"פ אמצעים. אח"כ ב' שנים אחרים בב"פ עליונים הרי ו' שנים ובאלו הו' שנים נגמרו הב' קוין דנוקבא ימין ושמאל ושנה אחרת בירידת חצי שליש שבכתר הרי ז' שנים עד כניסת כל החסדים. ואחר כך נבאר בע"ה אם הכתר נכנס בראשונה או באחרונה ואחר שכבר נגמרו לכנוס כל החסדים בז' שנים אלו אז מתחילין לכנוס הגבורות כי כשיצאו הה"ח שבז"א ונתפשטו בו אחר כך יצאו הה"ג ולא היה להם מקום להתפשט וירדו אל היסוד דז"א ונתעכבו שם עד עתה ואז יצאו מן היסוד אל הדעת שבנוקבא כי כבר ידעת שמיסוד דזעיר אנפין נעשה מאחוריו דעת הנוקבא ואז יצאו הה"ג בפעם אחת בדעת דנוקבא הרי ח' שנים. אח"כ ירדו הגבורות אע"פ ששרשם נשאר בדעת כמו החסדים בז"א ירדו ג"כ הגבורות מדעת דנוקבא דרך קו האמצעי וירדו עד הת"ת שבה ותיקנו בה בחי' הת"ת הרי ט' שנים. אח"כ ירדו עד היסוד דרך קו האמצעי. וכבר בארנו בענין ז"א כי ירידת החסדים מת"ת אל יסוד א"צ זמן כי המחיצות נסתיימו והם יורדין ברגע וגם בכאן יצאו הגבורות מן הת"ת וירדו ליסוד ברגע כי א"צ זמן כי כמו שיש בז"א סתום ונגלה בענין יסוד דאמא שבתוכו כן יש בת"ת דנוקבא מכוסה ונגלה מן היסוד דז"א שכנגדו רק שבז"א הוא בתוכו ממש אבל בנוקבא היא כנגד אחור. פי' כי מה שהוא כנגד היסוד דז"א גם בת"ת דנוקבא נקרא אור מכוסה והוא שכבר בארנו כי כשיוצא האור יוצא ג"כ עמהם מלבושו ונרתקו עמו נמצא כי אור יסוד העובר ונכנס בת"ת דנוקבא גם הלבוש שלו יוצא חוץ (בחי') ממנו אל הת"ת דנוק' ושם מלביש את האור ההוא עד מקום שמגיע אורך היסוד דז"א וכשנגלה היסוד דז"א גם כנגדו בנוקבא הוא שם אור מגולה ונמצא שבמקום אור מגולה א"צ זמן לירד נמצא כי עדיין לא עברו ר' ט' שנים לבד. אח"כ כדרך שעולין החסדים דז"א מן היסוד שלו עד הכתר שבו להגדילו כן הגבורות עולין בנוקבא מתתא לעילא עד הכתר שלה וכשעולין נוסעין ג' נסיעות א' מן יסוד לת"ת ב' מן ת"ת לדעת ג' מדעת לכתר הרי ג' שנים ועם ט' הראשונים הרי י"ב. ונבאר ענין אותו החצי שליש של אור שבכתר דנוקבא מתי נכנס דע כי אותו החצי שליש של אור הוא נחלק לד' חלקים וכשנכנסין פ"ב תתאין דנ"ה נכנס רביע א' ובב"פ אמצעים רביע ב' ובב"פ עילאין רביע ג'. באופן כי בהיותה בת י"ב שנים לא נגר הכתר שלה רק ג' חלקים וחלק הד' עדיין לא נשלם והוא כמו שכבר הודעתיך כי לעולם אי הכתר יכול ליגמר וליתק עד שיתוקן כל הנוקבא לכן נשאר זה הרביע לכנוס ונכנס באחרונה מכל מה שנכנס ומה שהתחילו תחילה לכנוס הג' רביעית היה מפני שאין הגבורות יוצא עד גמר של ירידת החסדים לכן הוצרכו לרדת תחלה אך מפני שאין הכתר נגר עד לבסוף לכן נשאר זה הד' לכנוס עד באחרונה. ועכ"ז נבאר יותר בזה כי אחר שזה הד' נשאר למעלה איך נתפשטו הגבורות תחלה אך הענין הוא כי אם היה נשאר בז"א עצמו עדיין אז היתה קפידה בדבר אך בכאן כבר הוא בראשה רק לא נגמר להכנס בה והיה בסוד אור מקיף בראשה לכן אין קפידא וכבר יכלו הגבורות להתפשט בה. והנה ג"כ מהטעם הנ"ל תבין שכיון שאין חסר לכנוס רק חלק ד' לבד וגם שכבר עומד שם ואין חסר כלום רק ירידה מועטת לכן אין צריך זמן מרובה שירד אמנם הוא סוד יום אחד היתר על י"ב שנים וכבר היו לה י"ב שנים ואחר כך ביום א' של שנת י"ג אז נשלם בחי' הכתר שבה ואז היא גדולה אחר י"ב שנים ויום אחד ועל האמת כי אפילו יום אחד א"צ לזה אך יש ענין אחר. והוא כי ירידת והכאת הגבורות ביסוד שבה עם זה הרביע של הכתר ב' חלוקות אלו הם כולם סוד יום א' הרי בארנו י"ב שנים ויום אחד של הנוקבא קטנה אח"כ נקראת נערה כמ"ש בע"ה. ונבאר עתה ענין זה שאמרנו כי הגבורות עולין ג' עליות מן יסוד עד הכתר שהם כד"ת. וטעם הענין בארנו בדרוש פרשה בהעלותך כי אינו דומה עליות הגבורות בנוקבא כמו עליית החסדים בדכורא כי בדכורא מתפשטין החסדים בכל הג' קוין ועולין עד כח"ב שבו אמנם בנוקבא אינן עולין רק דרך קו האמצעי שבה שהוא סוד אל מול פני המנורה שהוא קו האמצעי כמ"ש במקומו. וטעם הדבר שנודע שיסוד דכורא אינו כמו הנוקבא כי הוא יותר ארוך לכן יסוד אמא שהוא נוקבא מסתיים בחזה דז"א ונמצא שיש לזעיר אנפין ב"ח וב"ש מגולין ולכן כשעולין מן היסוד אחר הכאתן יש להם כח והסתפקות לעלות עד הכתר שבו אך הנוקבא כל הת"ת שבה הוא מכוסה מן היסוד שבז"א כי הוא ארוך ומגיע עד כנגד כל הת"ת דנוקבא ואין שם מגולה רק ב' גבורות ונ"ה לבד כי זהו הטעם שבארנו למעלה כי ירידת הגבורות ביסוד שבה אינם אפילו יום אחד לפי שהגבורות ירדו בשנה ט' מן הדעת עד סיום הת"ת כי כולו סתום. אח"כ בצאתם מסיום הת"ת לכנוס ביסוד המגולה א"צ רק רגע אחד אך שם בז"א אינו כן כי יש מקום מורד ב"ש המגולין מסיום היסוד אמא עד סיום יסוד דז"א לכן צריך יום אחד גמור משא"כ בנוקבא. ונחזור לענין לפי שאין בנוקבא רק ב' גבורות מגולות לבד הנה אם היו מתפשטות ועולות בכל הג' קוין לא היה בכח כח והסתפקות לעלות עד הכתר שבה והוא מוכרח שיעלו עד שם לפי שבכתר שלה לא יש רק חצי שליש אור לבד כנ"ל וצריך הארת הגבורות בהכרח לכן הוצרך שלא יעלו רק דרך הקו האמצעי לבד כדי שיספיקו ויהיה בהם כח לעלות עד הכתר שבה לכן אינם עולות רק בדרך קו האמצעי לבד: