(א) צ"ע כי כיון שהנקודת מלכות לא יצאה כי אם הכתר אם כן ע"ד שבז"א שמסתלקין מוחותיו שלא ישלטו בהם החיצונים בעת הפגם לפי שהם מובחרים שם ט' תתאין דמלכות היה להם להסתלק ואדרבא כתוב בתפלת עמידה כי ט' מלכות תתאין נחתי בבריאה וכתר שלה נשאר באצילות והיה לה להיות בהיפך. ונוכל לתרץ חצי הקושיא כי גם מז"א נופלים בסוד במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ועכ"ז קשיא דא"כ היה לצאת ב' הנקודות באופן אחד ולא הפוכים כיון ששניהן שוין בנפילה:
עץ חיים · פרק ל״ד, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.