בחינה ג מ"ב היתה בזמן היניקה של ז"א אחר שיצא מבטן אמא ונתפשטו ו"ק גדולים ואז כשנתפשטו וירד היסוד מע"ג הת"ת אז לא ירדה היא עמו למטה כבתחלה תחת היסוד אבל נשארה שם למעלה דבוקה באחורי הת"ת דז"א. וז"ס האשה עולה עמו ואינה יורדת עמו כי כשעלה היסוד עלתה עמו וכשירד לא ירדה עמו וזכור מש"ל כי שרשה הראשון שבעטר' נשארה למטה לעולם. והנה ע"יהיניקה מתגדל ז"א כנודע וגם היא נגדלת עמו ונעשית כשיעור ספירת הת"ת דז"א ממש והרי היא עתה מדה שלימה גדולה ככל ספירת ת"ת דז"א משא"כ תחלה בהיותה כשיעור היסוד או העטרה ששהם מדות קטנות כנ"ל אמנם עדיין אינו פרצוף רק מדה אחת שלימה גדולה ככל שאר ספי' דז"א ועתה היא נקרא ה' תתאה של הוי"ה. והנה נתבאר כי ז"א נגדל ביניקה והיה לו ג"כ בחי' מוחין דקטנות וגם הנוקבא נגדלו בה מוחין בקטנותה. והנה המוחין שלה דיניקה נרמזו בשם שיש לה עתה שהיא אות ה' אחרונה דהוי"ה כנ"ל והענין כי שם הוי"ה דיניקה אשר בז"א לבדו ב' אותיות י"ה הראשונים הם מוחין דז"א והו' כוללת כל הו"ק שבו אבל עיקר הו' הוא בת"ת שהוא קו אמצעי שבו ושם באחור ו' זו שהוא בת"ת שם היא עומדת ה' תתאה שהיא הנוקבא. ונבאר ענין המוחין שלה הנה המוח של חכמה שבה הוא אלהים דמילוי אלפין ומוח בינה שלה הוא שם אלקים דמילוי ההי"ן כי כל אות ה' הוא בינה ומוח ג' הוא אלקים פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא ק"ל ומכ"ש בזמן הקטנות. והנה שם אלקים דיודי"ן אין בה כח להתגלות בה ובמקומו היה בה אלקים דאלפי"ן. נמצא כי ב' מוחין דחו"ב שבה הם מילוי אלפי"ן וההי"ן וזה נרמז במה שנקרא ה' זו במילוי זה ה"א ההי"ן אלפי"ן ולפי שהיא נקבה גברה ה' על א' ולפי שכל עיקרה של מל' עתה היא אות ה' תתאה לכן גם המוחין שלה הם בסוד מילוי ב' אותיות ה"א כנ"ל לכן נקראת עתה ה"א וכנגד ה' זו פשוטה הוא מוח הדעת שבה שהוא אלהים פשוט שיש בו ה' אותיות לבד כמנין ה' פשוטה והרי הג' מוחין נרמזו בשמה שהיא ה' תתאה של הוי"ה. גם נרמזו ג' מוחין בציור ג' קוין שיש באות ה' שהם ג' קוין חו"ב ודעת באמצע ונודע מ"ש בזוהר בראשית דס"א ויברא אלהים את שני המאורות כי תחלה המלכות בקטנותה היא טפלה אל הזכר ונקרא ה' תתאה ובהשלמותה פב"פ יש לה שם שלה בפ"ע כגון אדני או אלהים וכיוצא בה כפי הזמנים וכפי המציאות ואינה טפילה אליו אז. והנה גם בקטנות ודאי צריך שיהיה רמוז בה שם אדני אמנם אינו רק דרך רמז במנין ובמספר וחשבון לבד כיצד כשתמנה מספר ג' מוחין אלו הנה ב' ראשונים דההי"ן ודאלפי"ן הם גימטריא תוק"ף כי אלו המוחין דקטנות הם תוקף ודין גמור ובפרט קטנות הנקבה ומתחבר עמהם מוח הדעת שהוא אלהים פשוט יהיה שלשתן גימטריא תרע"א כחשבון אדני במלואו והנה עתה עדיין נקרא ה' תתאה ונקרא צלע כמ"ש לא טוב היות האדם לבדו כי תחלה היתה הנוקבא אחורי ת"ת לבד בבחי' צלע א' שהיא ה' תתאה כנ"ל שלא היתה רק מדת ת"ת:
עץ חיים · פרק ל״ד, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
