והנה כבר נתבאר לך ענין ב' מיני מוחין שיש אל ז"א מן אבא ומן אמא מתלבשין תוך נה"י דאמא ותוך נה"י דאבא ונה"י דאבא מלובשין תוך נה"י דאמא ונה"י דאמא תוך ז"א עצמו. גם נתבאר אצלינו כי יסו דאמא נשלם בחזה דז"א לכן עד שם היו מוחין דאבא מכוסים תוך הנה"י דאמא ומשם ולמטה מתגלה יסוד אבא ולסבה זו יצאו שם חוץ לז"א ב' פרצופים כי מיסוד אמא ר"ל מאורותיה הגולין שנתגלו מן החזה ולמטה יצאה רחל מאחוריו שיעור מקום זה ומלפניו יצא פרצוף יעקב ג"כ כשיעור מקום זה אלא שהוא מן היסוד של אבא שנתגלה עתה מן החזה ולמטה ומסתיים עד שיעור פי יסוד דז"א שוה בשוה. ואמנם יש שינוי א' ביניהם והוא כי רחל היא דבוקה עם ז"א אב"א ממש בכותל א' בין שניהן עד שצריך נסירה להפרידן ולהחזירן פב"פ אבל יעקב אע"פ שעומד בפני ז"א מחציו ולמטה אינו דבוק עמו ממש ויש אויר פנוי ביניהם כמ"ש לקמן בע"ה. וטעם הדבר בקיצור הוא לפי שרחל היא נוקבא עיקרית דז"א והנה היא אספקלריא דלית בה (נהורא) מגרמה כלום כנודע ואינה נתקנה אלא ע"י ז"א בעלה ולולי שתחלה היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו בתכלית הדיבוק וקישור לא היה חושש אח"כ לתקנה ולהאיר לה כל הצורך אבל ביעקב לא הוצרך ענין זה דלא שייך ביה האי טעמא. ושורש ביאור ענין זה כי הנה אבא עיקר הארתו הוא ליעקב כמ"ש אצלינו על פסוק ויקם עדות ביעקב כי היסוד דאבא אשר בתוכו הדעת של זעיר אנפין הנקרא עדות הנה הוא ליעקב וע"ש. ואמנם מה שמאיר בז"א הוא דרך העברה בעלמא ולכן אין יעקב צריך להדבק עם ז"א בכותל ומחיצה אחד בלבד בין שניהם אלא ברחוק וז"ס מרחוק ה' נראה לי וביארו בזוהר בהרבה מקומות כי מרחוק הוא חכמה כמ"ש פרשה בהעלתך ובפרשה שמות על פסוק ותתצב אחותו מרחוק כי כל אורות אבא הם מרחוק ולא מקרוב אמנם האורות אמא הם לז"א ורחל ביחד כי החסדים ניתנין לז"א וגבורות לנוקבא ושניהם יחד דבוקים ביסוד אמא לכן גם זו"ן שמקבלין הארתם דבוקים יחד ובפרט על מ"ש במ"א כי בעת היותם דבוקים אב"א מן הגבורות דאמא לבדם נעשה להם כותל אחד לשניהם חציו לז"א בעוביו של כותל וחצי עובי הכותל לנוקבא כי הם כולם בחי' גבורות לבדם אבל בעת הנסירה להחזירם פב"פ כתיב ויסגור בשר תחתינה וביארו באדרא דקמ"ב ובאתרהא שקיע רחמי וחסד פירוש נעשה הכותל שלו מן החסדים כותל שלם לעצמו וגם לה כותל שלם לעצמה מן הגבורות שגם חצי הכותל שלו של הגבורות ננסרו ונפלו וניתנו אליה כנזכר בסוד השופר ובמ"א ובביאור ברכת אבות של ר"ה ע"ש. ובזה נבא אל כוונתינו בענין שאר האורות היוצאין מן הז"א כנ"ל כי הנה להיות יסוד דאבא המוציא את יעקב הוא ברחוק מן ז"א ואינם מתדבקים יחד עם היותן בחי' פנים דז"א נגד אחוריו של יעקב ורחוקים זה מזה א"כ מוכרח הוא שבאמצע שניהם באותו אויר וחלל שביניהם יאירו שם הארה כל שהוא ואחר כך יאירו גם ביעקב עיקר הארה האמיתית כי הארה בצאתה מז"א מוכרח הוא שתכף בצאתה מאירה שם בסמוך ממש אל הז"א ואפילו אם אח"כ תתרחק ותאיר ביעקב לא מפני זה תתבטל אותה הארה ראשונה אם כן מוכרח הוא שיש בחינת הארה א' מפסקת בין פני ז"א אל אחורי יעקב. ובזה תבין טעם אחר אל מ"ש לעיל טעם למה מהאורות אמא יוצאות ב' נשים לאה ורחל באחורי ז"א ומאורות אבא אינו יוצא רק פרצוף א' של יעקב לבדו בפני ז"א וזהו ט"א והוא אמיתי ועיקרי כי הנה באמת הוא שגם אורות של אבא מוציאין לחוץ ב' פרצופים דרך פנים כמו שאורות אמא מוציאין ב' דרך אחור דז"א אלא ששם באחור יצאו א' למעלה עד החזה וא' למטה מהחזה אבל כאן שניהם יצאו למטה מהחזה והטעם הוא כנ"ל כי אין ראוי שיהיה פני ז"א מכוסים בלתי מאירין דכתיב באור פני מלך חיים וע"ש לכן שניהם יצאו למטה מהחזה. וגם לטעם אחר הנ"ל כי להיות אורות אבא מהחזה ולמעלה סתומים בב' כסוים לא הוציאו שם שום בחי' אורות כלל אלא למטה מהחזה שנפסק יסוד דאמא ואין להם רק מסך א' לבד שהוא יסוד דאבא עצמו. ואע"פ שיש כאן עדיין מסך א' עכ"ז יש בו כח להוציא כאן ב' פרצופים ביחד לפי שגם אורות דאימא המגולין כאן בלי שום מסך כלל סייעו את האורות דאבא ונתנו בהם כח להוציא ב' פרצופים יחד כאן למטה אבל אורות דאמא בהיותן למעלה מן החזה אע"פ שגם שם לא היה להם רק מסך א' לבד לא יכלה להוציא ב' פרצופים שם למעלה רק לאה לבד. והטעם לפי שאין שם אורות אחרים מגולים לגמרי שיאירו בהם כמו שיש למטה אורות דאמא הגולים לגמרי המוסיפים כח באורות אבא להוציא ב' פרצופים במקום א' למטה. והנה זאת הארה שאמרנו שמפסקת בין פני ז"א אל אחורי יעקב הוא בחי' לאה אשת יעקב כי כמו שיש לאה אחת באחור זעיר אנפין כך יש לאה אחרת באחורי יעקב ומבחי' לאה זו יצאו כל דור המדבר שיצאו ממצרים. ושלא נחליף בדברינו בין לאה ללאה לכן מכאן והלאה נכנה ללאה זו השניה שבאחור יעקב דור המדבר לסבה הנ"ל ובכ"מ שנזכיר דור המדבר הוא ענין לאה זו הב' וכבר זכרנו לעיל ובארנו שם קצת טעמים ע"ש אמנם דור המדבר הזה אחוריה הם נגד פני הז"א ופניה נגד אחורי יעקב כי כמש"ל כי לאה פניה כלפי אחורי ז"א כן דור המדבר פניה כלפי אחורי יעקב:
עץ חיים · פרק ל״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
