עץ חיים · פרק כ״ז, ג׳

והנה נמצא כי החכמה שי בה ג' בחי' שהם פ"א דנצח ופ"א דחסד ופ"א דחכמה נמצא כי פ"ע דנצח נקרא עיבור שבו והוא מחצית ו"ק שבו ופ"א דחסד נקרא תשלום ו"ק שהם בחי' יניקה שבו ופ"ע דחכמה נקרא מוחין שבו שהם בחי' גדלות שבו וכעד"ז בכולן בכל שאר ספירות. והנה זה החיצונית נחלק לב' חצי עליון מחכמה עד חצי ת"ת וחצי תחתון מחצי ת"ת עד סוף יסוד וחצי עליון ננסר (נ"א נגמר) וניתן ללאה בסוד פנימית אליה וחצי תחתון ניתן לרחל בסוד פנימית אליה ותבין היטב כי אע"פ שנה"י הם מכלל הו"ק ונודע כי הו"ק הם הנקראים יצירה עכ"ז נה"י אינן נקרא אלא עשייה כי עשייה היא נוקבא כנודע. ונמצא כי כל חיצונית היא נה"י וכולו ניתן לנוקבא. וז"ס וירא והנה באר בשדה והנה שם ג' עדרי צאן רובצים עליה ויש באר עליון ותחתון לאה ורחל וזו לוקחת חצי עליון (וזו לוקחת חצי תחתון ג' עדרי צאן שהם נה"י וזהו מחצית תחתון) ואז אחר הנסירה נשאר ז"א בסוד ב' בחי' לבד שהם התיכונה והפנימית והנה התיכונה הוא חג"ת והם נקרא יצירה ו"ק לפי שעד שם נשלמה בחי' ו"ק של הגדלות. אמנם האמת הוא כי החג"ת לבדם נקרא ו"ק כי בחי' אמצעית נקרא כן וזו לבד נקרא יצירה ולהיות בחי' זו לז"א נקרא ז"א ו"ק לפי שאז נשלמו גילוי ו"ק. ובזה תבין כי הז"א הוא לעולם בחי' ת"ת כי הוא המכריע בין חסד לגבורה ובהיותו כלול משניהן נקרא ת"ת ונקרא ז"א ונמצא א"כ שז"א הוא חג"ת ונוקבא נה"י. וז"ס גדול שהודעתיך בתחלת הקדמה לאדר"ז כי כח"ב ג' רישין דעתיקא וחג"ת ג' רישין דז"א ונה"י ג' רישין דנוקבא והנה בזה תבין למה הנוקבא היא עומדת תמיד באחורי (ז"א) סיום הת"ת אחורי נה"י כי שם עומדת תמיד ומשם נעשית ונמצא ראש נה"י אלו מתחילין מן הטבור הת"ת של ו"ק שהוא בחי' תיכונה הנקרא ז"א: