דע כי ב' דעות הם אחד הוא דעת העליון המכריע בין חו"ב עלאין שהם המוחין עצמם הזכרים כנ"ל והב' נקרא דעת תחתון והם סוד כללות הב' עטרין שהם ב' מלכיות דאו"א כנ"ל והנה זה דעת העליון הוא נעשה מאלו ו' אותיות הנשארין שהם ו' אחת וב' דלתי"ן וא' ול' ופ' כי הדלתי"ן יען אינם שרשיות ונמצאו בשמות פשוטים לכן לא נחלקו בציור ווי"ן כמו ההי"ן. והנה מספר ו' אותיות הנ"ל גימטריא קכ"ו והם ג"פ מ"ב ואלו הג"פ מ"ב הם בחי' דעת עליון המכריע בין חו"ב מוחין עלאין וזה הדעת שביארנו בברכת אבות במלת ואלהי יעקב כי כבר ביארנו כי אותה ו' הנוספת הוא סוד דעת עליון הזה לכן נקרא ואלהי גימטריא מ"ב. ואמנם היות ג"פ מ"ב כי מ"ב ראשון בחב"ד דז"א ומ"ב ב' בחג"ת דז"א ומ"ב ג' בנה"י דז"א גם טעם ג' למה נקרא צ' כי עתה ז"א נקרא מלך שהוא גימטריא צ' משא"כ קודם היות לו מוחין. והבן אימתי נקרא מלך והוא בהיות לו מוחין הנקרא צ' וכבר הודעתיך בפסוק ה' מלך כו' בגי' מנצפ"ך שהם כוונת מנצפ"ך כנודע כי מלך גימטריא צ' דמנצפ"ך והענין כי אלו המוחין שהם זו הצ' הנעשים מט"ו ווי"ן הנ"ל הנה הם נמשכין ממ"נ דבינה שהם מנצפ"ך כנודע נמצא כי צ' של צלם הוא ג"כ גימטריא מי"ם ול' דצלם נקרא אור ומ' דצלם נקרא אויר כנ"ל ומאלו המים הם ה' אותיות מנצפ"ך דבינה שהם ה"פ מי"ם שבפסוק יהי רקיע. ונבאר ענין ג' מוחין אלו הנקראים צ' איך נעשו ל"ב נתיבות ונ' שערים כנודע. והנה ב' בחי' יש לאלו המוחין א' בגולגלתא עצמה במקומה ושם הוא כללות ט' כי הנה הם ג' מוחין והם חב"ד מתלבשין תוך ג' שהם נה"י דתבונה הג' ומתלבשין תוך חג"ת דז"א אשר נעשו אח"כ בחי' ג' חללי דגולגלתא כמבואר אצלינו הרי ט' בחי' והם חב"ד חג"ת נה"י וכל אלו הט' הם בגולגלתא ואח"כ מתפשטין בכל הט"ס דז"א הרי ט' בחי' אחרות וכבר נודע כי כל התחתונים נשרשו ונכללו בחכמה כי ז"ס כולם בחכמה עשית. ולכן צריך שבחכמה יהיו נכללות כל ח' בחינות שתחתיה וגם כל א' מהם תהיה כלולה מכל ד' מוחין והנה ד"פ ח' הם ל"ב נתיבות חכמה ועד"ז צרי שגם במוח הב' הנקרא בינה יוכללו בו כל הז' שתחתיה וכל א' מהז' כלולה מהג' מוחין התחתונים כי כבר נכללו במוח הראשון בחכמה כנ"ל. והנה ז"פ ג' הם כ"א כמנין אהי"ה ולכן אהי"ה בבינה ולהיות להם ב' בחי' כנ"ל שהם בחי' גולגלתא ובחי' ט"ס דז"א כולו לכן נכפלו ויהיה ב' שמות אהי"ה גימ' מ"ב ויש בהם ח' אותיות הרי ן' שערי בינה. גם הטעם כי הנה הז' הכלולים במוח בינה כאשר מתפשטים למטה בז"ת דז"א כנ"ל צריך שכל א' מהז' יהיה כלול מז' עצמן הרי מ"ט שערים כי שער הנ' נשאר למעלה בגולגלתא. אך בחי' התפשטותן למטה אינם רק מ"ט לא נ' כמו למעלה וזהו ההפרש שיש בבחינותן למעלה בגלגלתא שהם נ' לבחי' למטה שאינה רק מ"ט כי שער הנ' נשאר למעלה. ונחזור לעיל כי זו הבחי' הג' הוא ו' דהוי"ה הכולל התפשטות המוחין ונקרא דעת והוא צ' דצלם ונקרא מים שהם גימטריא צ' והוא תוך גולגלתא ותוך ט"ס דז"א מלבד היות גם כן התלבשות נה"י דתבונה בתוכם כנ"ל והרי בזה נגמר בחי' הצלם כולו שהוא הזכר ועתה נבאר דמות שהיא בנוקבא. הנה נוקבא זו היא לאה היוצאת מאחורי המוחין נגד הדעת כנ"ל וז"ס וצדיק יסוד עולם כי צ' הוא בחי' הג' דצלם והוא ז"א ו' של השם כנ"ל והצד"י נקרא צדיק כנודע ומאלו המוחין הנקרא צד"י וצדיק משם נתייסד העולם שהוא לאה כנודע כי הנוקבא נקרא תמיד עולם ומשם יצאה לאה בסוד קשר של תפלין והוא סוד ה' אחרונה של שם הוי"ה הכולל התפשטות המוחין ובה נשלם שם הוי"ה של צלם המוחין נמצא כי ג' אותיות צל"ם הם ג' אותיות יה"ו והם זכרים וה' אחרונה היא דמות והיא נקבה. והנה להיות כי צ' של צלם הוא גם כן גימטריא מי"ם יען נמשכו ממנצפ"ך דבינה שהם ה"פ מים שבפרשת בראשית כנ"ל והם בחי' מ"ן כנ"ל לכן היה בהם כח להוציא לאה קשר של תפילין נוקבא וה"פ מים שהם מנצפ"ך הם גימטריא דמו"ת לכן נקראת לאה דמו"ת כי מן כח המים הרומזין באות צ' שהם גימטריא מי"ם יצא מדמותם לאה גימטריא דמו"ת שהם ה' מים. ודע כי אלו המים הובררו ומהמים הזכים נעשה ד' קשר של תפלין והוא ד' של דמו"ת ונשארו ג' אותיות מו"ת מן דמות והם עכירות פסולת של מים והם הקליפות וז"ס מות הנרמז בפסק ותקח מפריו ותאכל הנזכר בחוה שגרמה המיתה והבן זה וזה נזכר במעשה דרב ספרא פרשה תרומה ופרשה בראשית על ותקח מפריו ותאכל והבן זה. והנה נת"ל כי ל"ם דצלם נעשו מבחי' יודי"ן דהוי"ה ואהי"ה דיודי"ן וצ' דצלם מט"ו ווי"ן שבהם כנ"ל הרי כי כללות הצלם הוא יודי"ן ווי"ן ומן זה הצלם שהוא מיודי"ן ווי"ן נעשו דמות שהיא נוקבא וז"ס שיורד על פי מדותיו ר"ל דמות י"ו דמות הנמשך מיודי"ן ווי"ן. והנה אמרנו לעיל כי משאר אותיות הששה נעשית דעת עליון שהם ג"פ מ"ב בחב"ד ובחג"ת ובנה"י ואח"כ מסופם נמשכו אל המלכות שהיא נוקבא ומהם נעשה כתר שבה כמ"ש שבכתר שבה הוא שם אדנ"י ברבוע גימטריא קכ"ו כמנין ג' מ"ב הנ"ל. ונלע"ד כי היא רחל העומדת תחת נה"י כי לאה בחב"ד למעלה גם נודע כי כתר רחל הוא אדנ"י ברבוע גימטריא קכ"ו:
עץ חיים · פרק כ״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
