עץ חיים · פרק כ״ה, כ׳

ז בענין החסד הנקרא יומם משום דאזיל עם כולהו יומין שהם ו' ימי בראשית הם ו"ק שבבחי' ז"א כנודע. והנה מזה החסד שהיא ראשונה שבו"ק מתפשטות ה' בחי' חסד ומתלבשין תוך ה' ספירות שתחתיו נמצא שהם ה"ח. אמנם הראשון הוא כולו חסד ממש לכן אינו במספר עמהן כי הד' (נ"א הה') שתחתיו אינם חסד ממש אמנם מתלבשים בתוכם ה' ענפי החסד הראשון ובתוך אלו הבחי' דחסד (הראשון) המתפשט ומתלבש בתוכם מתלבש בהם הבינה דז"א ובתוך הבינה דז"א מתלבשת אמא עלאה כי מוח בינה דז"א מאמא נפקא כנודע. נמצא שכל הארה הנמשכת מאמא אל הו"ק הוא ע"י חסד זה המתפשט ומתלבש בתוכם ומקבלין הארה על ידו. ובזוהר פרשה אמור דק"ג מצאתי באופן אחר ואינו חולק עם הנ"ל רק מוסיף הענין שהחסד הנקרא אברהם שהוא קצה הראשון מו"ק שהם כללות ז"א כנודע ששרשו הוא ו"ק לבד זה החסד הוא מקבל שפע בתחלה מכל שאר הו"ק והוא מקבל ע"י החסד שבאמא עלאה הנקרא יומם כי הוא שורש לכל החסדים ואמא מתלבשת בחסד שבה הנקרא ימין שבה וע"י מאירה לאברהם חסד דז"א בתחלה ואח"כ ע"י אברהם נמשך אל ה' ספירות שתחתיו ועיין באורך במ"א: